על התעלמות ..

לד"ר שלום, בשנה האחרונה נהגתי להשתתף בשיעורי פעילות גופנית בליוות מורה, אשר בינינו התקיים קשר מרוחק למדי אך עם זאת ידידותי וחייכני. לאחרונה החלטתי לעבור ללמוד קורס עם מדריכה בכירה אחרת אשר מכשירה במקצוע זה, עקב רצוני להעמיק את התנסויותיי בתחום. המורה הרגילה שלי, זו שעמדתי לעזוב, שאלה שאלות על הקורס שבכוונתי ללמוד ואני עניתי לה שלאחר השיעור הראשון אשלח לה מייל עם רשמיי. כך עשיתי. שלחתי לה מייל ופירטתי את חוויותי, החיוביות יש לציין, מן השיעור הראשון בקורס. משום מה לא קיבלתי ממנה כל תגובה. ההתעלמות הפתיעה אותי ואף פגעה. הרי בכ"ז השקעתי בכתיבת המייל הזה והוא היה בנוגע למשהו שהיא בעצמה התעניינה לגביו.. בהנחה שהיא אכן קראה את המייל ובחרה במודע להתעלם ולא לענות. רציתי לשאול אותך, מתוך ניסיונך, מה גורם לאנשים לבחור בתגובת התעלמות? מדוע לא יכלה למשל לפרגן על התרשמותי הטובה מן המורה השניה? אני מרגישה שבאיזשהו אופן "ניזרקתי" מתוך תודעתה. כאילו שאם הלכתי למישהי אחרת אז "לא שווה לה" להתייחס אלי יותר או משהו כזה... אני חווה את ההתעלמות הזו כמן נקיטת עמדה מאוד קרה ומחושבת מצידה... (וכמובן שלא תמיד זה היה כך. כשהיא חשבה שאני תלמידה קבועה שלה היחס היה אחר.. ) בכל אופן אשמח ללמוד יותר על "התעלמות" כתגובה. מאיזה מקום נוהגים לבחור בדרך זו? איזה מצב רגשיים תגובה שכזו מאפיינת בד"כ?

שלום מימי, השאלה היא מי הוא המתעלם. יש אמנם קווים משותפים אך לכל מתעלם ולכל התעלמות הסיפור שלה. אולי במקרה הזה נגעת בנקודה רגישה כשהחמאת למורה השנייה. אולי מדובר בחוסר נימוס של אדם מעשי מאוד שחושב שאת סיפקת את הסחורה ואין מקום אפילו לתודה. ואולי המייל בכלל לא הגיע? מה שאני הייתי עושה במקומך הוא לשלוח את המייל שוב ולשאול אם הוא הגיע ואז או שהיא תודה לך על המשוב, או שהיא תתעלם שוב, אך את עשית את שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה. לצערי כנראה שההסבר "אולי מדובר בחוסר נימוס של אדם מעשי מאוד שחושב שאת סיפקת את הסחורה ואין מקום אפילו לתודה" הוא באמת הסיבה לכל העניין. גישה כזו אכן מתאימה לאופייה הכללי. חבל שמרוב הקפדה על פרקטיות היא לא מבינה שיש לכך השפעה על רגשות הזולת שבא איתה במגע.