מצוקה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

25/09/2002 | 00:37 | מאת: adi

למה אלוהים? למה? למה הבאת אותי לחיים? לחיים הקשים. בלי רחמים כל הזמן רק סובלים ומחכים. מחכים שעוד יום יעבור ומושכים את השנים. לפעמים כבר לא יכולים לא יכולים להשאר עוד בחיים. למה אלוהים? למה החיים כל כך קשים? משהו שכתבתי. אני עדיין ממשיכה לסבול ולמשוך את הימים שבקושי חולפים. לא יכולה עוד להמשיך ולסבול בכל דקה ודקה. מנסה להתמודד עם ה"חרדה" ולא כל כך מצליחה.שונאת אותה פשוט מאוד, היא עושה לי צרות וסבל נורא. מרגישה שהנה עוד רגע והיא מופיעה, למרות שכבר שבועים היא לא השתלטה עלי, אני מרגישה אותה מתקרבת ובאה, מחכה לעוד זעזוע. כשהתחלתי טיפול זה היה בגלל הרגשה של תקופה שמגיעה .תקופה שהייתה לי פעם, שחשבתי שעם טיפול ועזרה הפעם, היא תימנע, אבל זה לא מה שקרה. מה שקרה זה שפתאום צצו לי התקפי חרדה זוועתים שלא היו לי כאלה בחיים. אני לא יודעת אם זה בגלל הטיפול וכל העינין הפסיכולוגי הזה ,הוא זה שהתחיל את החרדות אבל יש לי חשד כבד. בחיים לא הרגשתי ככה, שונאת את החיים עד מוות והחרדות כמובן עוד מוסיפות הרבה לעינין. כל מצב החרדות רק החמיר את העינין. כבר לא איכפת לי כלום, רק שהחרדות שאני מרגישה שיעלמו ואני אגיד תודה. מבחינתי הטיפול עכשיו עוסק ב"חרדות" האלה זה הדבר הכי קשה לי כרגע בחיים ,ובכלל דבר קשה שקרה לי בחיים. השאר כבר לא חשוב אני חושבת שאצליח להתמודד לבד כמו פעם בתקופה של "לבד".

25/09/2002 | 01:07 | מאת: מיה

למה את לא לוקחת את האפקסור?

28/09/2002 | 05:49 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום עדי, לאחר קריאת פניות רבות מאוד שלך, נראה לי שקיימות תנודות רציניות במצבי הרוח שלך, אותן יש לקבל כמשהו שניתן לתקן עד למידה מסויימת, אך לא לצפות לשינויים דראסטיים. כמובן, תשובה יותר אמינה המבוססת על הכרות אישית קרובה, תוכל לתת המטפלת שלך. יש דברים שאנו יכולים לשנות ויש דברים שאיננו יכולים לשנות. השקעת אנרגיה בדברים שאיננו יכולים לשנות גורמת לנו תסכול רב ולכן כדאי לערוך ביחד עם המטפלת הבחנה בין שני סוגי הבעיות. ייתכן מאוד שהתנודות במצב הרוח שאת מתארת היא תופעה שיש לקבל מבלי להילחם בה יותר מדיי, הן חולפות תוך מספר שעות, שאותן יש להמתין בהמתנה פאסיבית יחסית, בלי לצאת למלחמות שתגרומנה תסכול. יחד עם זאת, העובדה שמדובר בתנודות מעידה על כך שיש גם עליות, שאותן כדאי לנצל להתקדמות. אני יכול רק לשער שבין הזמנים שאינך כותבת בפורום חל שיפור במצבך ואת נוטה לכתוב שחלה נפילה. הדבר משאיר בהחלט מקום לאופטימיות ונוצר עיוות מסוים ברושם שמתקבל כתוצאה מהכתיבה בפורום רק בעת מצוקה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה