עזרה למישהו שקרוב לי

שלום ד"ר גידי, האמת היא שכבר שאלתי בפורום שלך שאלה על עצמי לא מזמן. הפעם אני זקוק לעצתך בנושא אחי. הוא בן 20. אני חושש שהוא סובל מחרדת נטישה (כמוני) אבל אין לו את הכלי השכלי להתמודד עם החרדה ובנוסף החיים שלו הרבה יותר קשים משלי , הוא הומו ופחות פופלרי ממני. כבר 3 פעמים שהוא ניסה להתאבד או יותר נכון לדברו: "לעשות לעצמי בלאגן בראש כדי להפסיק את הכל" זאת ע"י בליעה של מלא סוגים של כדורים... כל פעם זה היה אחרי שהבן זוג שלו (כל פעם אחד אחר) נפרד ממנו. מה שקורה אז שהוא מרגישה תחושת מועקה מאוד לא נעימה וחזקה והוא מרגיש צורך עז לברוח ולסיים את הסבל. הבעיה היא שהוא מאוד מאוד אמוציונלי ובכלל לא מיחס חשיבות לשכל. אם תנסה לדבר איתו בהיגיון ולהסביר לו שהוא צריך טיפול הוא בכלל לא יבין מה אתה רוצה ממנו. הוא מרגיש מה שהוא מרגיש וזה הוא... הוא לא שם תביות מה טוב ומה לא טוב ... הוא לא מסוגל להסתכל קצת קדימה ולהבין שטיפול בבעיה יכול לעזור לו, כל מה שהוא מנסה זה להתייחס לההרגשה הרגעית שהיא לרוב מועקה במידה זו או אחרת או אולי עצבנות ולנסות לברוח ממנה אם זה ע"י מוזיקה רועשת, פטפוט אינסופי באינטרנט, שתיית אלכוהול, או לפעמים התעסקות בפנטזיות שהוא ממציא לעצמו שבהם הוא די'-גי' מפורסם או רקדן מפורסם או משורר דגול... ובקיצור חלומות שבהם הוא הכי טוב ושם אין סכנת חרדה או נטישה או מה שזה לא יהיה. (אגב פעם אחת שחלום שלו להיות במאי התנפץ לו בבום בפנים כי היה לו קשה והכל התפרק לו הוא גם ניסה "לשם קץ לבלאגן..." ובלע הרבה כדורים והתאשפז... עם ההורים הוא בקושי בקשר והם לא מעניינים אותו, הוא רק עצבני עליהם כל הזמן. הוא כבר היה בטיפול כמה פעמים אבל הוא לא מוכן להודות שיש בעיה, הוא יתעצבן עלייך ממש אם תנסה להגיד לו משהו בסגנון , ואף מטפל לא הצליח ליצור איתו קשר... הוא גם משקר המון... מה אפשר לעשות איתו? אני רואה איך כל רגע ורגע אצלו בחיים הוא בריחה... ואני פשוט לא יכול לעמוד שם ולחכות לפעם הבאה שהוא ינסה להתאבד.... אני רוצה לעזור לו... ולא יודע איך...

שלום אנונימי, אי-אפשר לכפות על האדם טיפול אלא אם כן הוא מסכן את עצמו או את זולתו (והכוונה לסכנת חיים). אם יהיה עוד ניסיון אובדני, ניתן יהיה להשתמש בכך לצורך אשפוז כפוי, אך נקווה שזה לא יגיע לכך. אחיך עוד צעיר מאוד ויש לו דרכי מילוט רבות במצבי מצוקה, כגון פנטזיות, צ'אטים ומסיבות של גייז, התפרעות מינית וכיו"ב דרכים שיכולות לעזור לו לשכך את כאבו באותו רגע. במשך השנים, כאשר המצוקה תצטבר ותגבר, ייתכן שהוא יבין בדרך הקשה שמשהו בתגובות שלו מביא על עצמו את המצוקה ואז יהיה בשל לטיפול. גם אילו היה ניתן לכפות את הטיפול, ללא רצונו ויוזמתו של המטופל, הטיפול לא יכול לעזור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com