עצלות ועצלנות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בת 28 ואני עצלנית והייתי עצלנית כל חיי....הדבר מתבטא בכל המישורים והתחומים שבחיי, גם באילו שאני אוהבת לעסוק. אינני סובלת משום בעיה רפואית, אני לא פרפקציוניסטית(להיפך הוא הנכון) ואני לא מתחילה בכלל להבין את עצמי ולראות מאיפה תבוא הישועה. התכונה האיומה הזו, כמובן, תוקעת את חיי.. יש לי הרגשה שאם אמא שלי לא היתה מכריחה אותי, גם לא הייתי יודעת קרוא וכתוב ואת לוח הכפל. ישנן המון מטלות בהן אני צריכה לעמוד ואיכשהו, חומק לו הזמן מבין אצבעותיי מבלי שהספקתי לעשות אף אחת מהן. למישהו יש טיפ? מה עושים במצב כזה? אני מתעצלת לפנות לטיפול ובעיקר-אין לי כסף לכך. אודה לכל תגובה בענין. שתהא לכולם שנה נפלאה
שלום לך, יש דבר אחד שאף אחד לא יוכל לתת לך והוא מוטיבציה. אף אחד לא יוכל לרצות דברים במקומך. אני מתכוון כרגע לצעד הראשון של פנייה לטיפול, כי ללא טיפול קשה לי לראות איך בעיה כה שורשית נפתרת. גם ללא אמצעים כלכליים, אפשר להגיע לטיפול. המלצתי היא לפנות למרפאה הפסיכיאיטרית במרכז הרפואי הגדול הקרוב למקום מגורייך באמצעות טופס 17 מקופ"ח. בשלב זה, כנראה, הרווחים שלך מהמצב עולים על ההפסדים וכאשר המצוקה שהמצב גורם לך תגבר, אני מאמין שתגייסי כוחות לשנותו, בעזרת טיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
אתה מציע לבעיה הזו טיפול פסיכאטרי או שלא הבנתי אותך נכון? תודה על התשובה.
מנהל פורום פסיכותרפיה
