מתלבט

יש לי זוג בנים, תאומים לא זהים בני 10 שנים. הם לומדים בכיתות נפרדות. האחד יותר יוזם קשר עם חברים, והשני פחות. הם באותו חוג כדורגל - כך שגם השני, מכיר בחוג, חברים של הראשון (מכיתתו של הראשון). הראשון גם מזמין חבריו אלינו - וכך הם לעיתים קרובות שלושתם ביחד (בהסכמת הראשון). לעיתים רחוקות, כשהשני מזמין חבר, בד"כ , גם אז הם שלושתם ביחד. השני רוצה להזמין או לדבר, או להפגש עם חברים של הראשון, והבן הראשון מתנגד לכך. הוא חושש, ממצב שבו אחיו שהזמין חבר שלו, יוכל להחליט שהוא לא יהיה איתם. לא מדובר במצב, בו נוצרה איזו כימיה מיוחדת בינו לבין משהו מחברי אחיו. למעשה יש אצלו איזה קושי לפגוש חברים. לפעמים הוא מעדיף ללכת עם אחיו (לחברים של אחיו), או גם לחבר משותף (לא בגילם). היום היוזמה שלו התעוררה, לאחר "פיצוץ" של משחק ששיחקו ביחד בנעימים - עד שלא... למעשה הוא עוד בילדותו, היה משחק , וכאשר היה משעמם לו , או הפסיד - היה מתחיל להציק, לשקר....ומפוצץ את המשחק - במקום לאמר - זהו, הספיק לי. לא רוצה יותר לשחק. אז כשאחיו מתנגד שיזמין חברי כתה של הראשון (מקבילה) - הוא מתלונן - אז מה ? אני דפוק בגלל שהם חברים של אח שלי??? הנ"ל גם מאוד מניפולטיבי, ומרגיש את נקודות התורפה של "היריב". זה מאוד מורכב. מקווה שנתתי מספיק מידע. תודה.

שלום אורי, קראתי בעיון את תיאוריך. מדובר בדינמיקה נורמאלית בין ילדים שצריכים להסתדר בכוחות עצמם. כל התערבות שלך רק תכניס רעשים מיותרים למערכת יחסים שאינני רואה בה כל חריגות. תן לעניינים להתנהל ולילדיך לגדול חופשי, אלא אם כן יש ביטויים קיצוניים הדורשים הפעלת סמכות הורית. נשמע שאת עיקר העבודה אתה צריך לעשות עם עצמך כדי לקחת צעד אחורה ולהניח להם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com