ביקור בית

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

09/08/2007 | 23:54 | מאת: אני

גידי שלום, אני בטיפול 7 שנים (2 הפסקות קצרות של 4-5 חודשים כל פעם),בשבועיים ההאחרונים ביטלתי בעקבות פריצת דיסק אני מנוטרלת בבית כמובן שמצב רוחי לא משהו בעיקר בגלל שכואב לי .... היא מתענינת לשלומי על ידי שיחת טלפון ושליחת sms שלחתי לה לפני יומיים שאני אשמח אם היא תבוא לבקר אותי (אני ממש מופתעת מעצמי אבל הרגשתי שזה פשוט יחמם לי את הלב ) ,מאז לא שמעתי ממנה אין לי מושג אם היא קיבלה או לא. זה מציק לי קצת אבל אני לא מבזבזת אנרגיות יותר מידי ,לצערי זה יכול לקחת זמן ....אני חייבת לציין שאני מחנכת וזה נראה הכי טבעי בעולם שאני שומעת שאחד התלמידים שלי חולה קצת יותר מהמקובל ,אני משתדלת לבקר ...וזה תמיד מרגיש לי שזה עושה טוב לילדים וכמובן לי.קצת קשה לי לקבל את זה שהיא לא ענתה לי אפילו ...הייתי מקבלת גם את הלא כי אני יודעת שיש גבולות שלמטפלת קשה לעבור, זה יותר נתפס לי כחולשה שלה ,אנחנו מדברות המון על דחייה בקשר ואני לא הרגשתי דחייה אלא יותר את החולשה שלה כמובן שבהנחה שהיא קיבלה את sms מסקרן אותי אם בכלל נהוג לבקר במקרים מסויימים את המטופלים שלהם בביתם....תודה לך אני.

10/08/2007 | 10:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אני, אני בהחלט נוהג לבקר מטופלים שלי בזמן מחלה ולהערכתי כך נוהגים גם חלק מעמיתיי. ביקור כזה אינו חייב לשאת אופי של שיחה טיפולית, אלא מחווה/חוויה אנושית התורמת לטיפול. אין בו כדי לפרוץ את גבולות הטיפול, משום שהמטפלת לא תתחיל לספר על חייה האישיים, אלא עדיין את תהיי במוקד. מצד שני, אף פעם מטופל שלי לא ביקש ממני לבקרו, אלא זו תמיד הייתה יוזמתי, כך שלא הייתי מציע לך להזמין לעצמך שוב דחייה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

13/08/2007 | 08:53 | מאת: גם אני

מדהים! אתה מבקר מטופלים כשהם חולים? אתה ממש מלאך- עושה מחווה אנושית גדולה מהחיים! כמה דבר פעוט זה יכול לתרום להחלמה של המטופל.. אני חשבתי שזה רק בגדר פנטזיה של המטופל.. עכשיו בצחוק אל תיבהל זו קצת בדיחה- ד"ר אני חולה אולי תבוא לבקר אותי כדי שאניח עליך את ראשי לנחמה? אני יודעת מה תשיב לי- תמשיכי לפנטז... בכל אופן- אני אחת ממעריצותיך! אבל אל דאגה- הקשר שלנו הוא אינטרנטי בלבד לכן אני מרשה לעצמי לדבר בגלוי על רגשותיי.

12/08/2007 | 16:32 | מאת: גם אני

קודם כל, רפואה שלמה ותרגישי טוב! מנסיון כמטופלת יש לנו צורך כזה או פנטזיה שהמטפל/לת יבואו לבקר אותנו בבית בעיקר שאנו חולים או במשבר. אבל במציאות זה לא קורה. וממשיכים לפנטז.. איזה נחמד זה היה אילו... גם אני לפעמים משתעשעת בדימיון. פעם עקב משבר בטיפול חלמתי בלילה חלום שהמטפלת שלי יושבת לידי בספה ואני מניחה עליה ברכות את הראש לנחמה.. כמו על אמא. כי במציאות בחדר הטיפולים היא באמת "מלטפת" אותי. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. הקשר עם המטפלים הוא אך ורק בחדר הטיפולים. וזה מה שמייחד את הטיפול ומעצים אותו וגורם לי בכל אופן להתגעגע ולרצות לבוא לשם שוב ושוב... בכל אופן- זה מה שקורה לי.

מנהל פורום פסיכותרפיה