טיפול

ערב טוב, ביקשתי חודש חופש מהמטפלת שלי כי היה לי נורא קשה בתקופה האחרונה בטיפול. היא הסכימה אבל ביקשה שנשאר בקשר בתקופה זו. החודש עבר, היא לא התקשרה אפילו פעם אחת לבדוק מה קורה איתי, ועכשיו ממש לא בא לי לחזור. בפגישות היא נראית חמה, אבל ברגע שאני יוצאת מהחדר (אפילו אם אני במצב הכי רע שבעולם) היא אף פעם לא מתקשרת לבדוק מה שלומי. היא רק מתקשרת בכדי לשנות שעת פגישה. אשמח לדעת מה דעתך בעניין.

שלום ג.א, קשר עם המטופל בין הפגישות עלול להיות מאוד בעייתי ולשבש את המסגרת הטיפולית. למרבה הצער, הוא יותר בעייתי כאשר המטופל מעוניין בו. יש מטופלים קשים מאוד עם עצמם שלא יעזו לפנות למטפל במצב הגרוע ביותר בין הפגישות ואז שומה על המטפל להיות רגיש מספיק וליזום מעצמו את הקשר. לעומת זאת, כאשר הצורך של המטפל בקשר כזה גדול, היענות של המטפל לכך רק עלולה להגביר את התלות הלא בריאה של המטופל. עם זאת, זכרי שאת ביקשת את ההפסקה וכעת קשה לך לעמוד בה. בנוסף, המטפלת אמרה שתהיו בקשר בזמן ההפסקה - ולא שהיא תתקשר אלייך. במילים אחרות, את יכולה ליטול יוזמה ולהתקשר אליה. נשמע לי שהציפייה שלך היא שהמטפלת תתעניין בך כמו שאמא דאגנית מתעניינת בשלום ילדתה הקטנה והמטפלת לא נענית לכך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

גם אצלי זה קרה... הבטיחה שתתקשר יום למחרת לקבוע פגישות לטיפול חדש (היו הפסקות בין טיפול לטיפול) ומאז.. כלום.. אמרתי לעצמי שלא אתקשר אליה יותר אם היא לא מתקשרת. חודש עבר וגם היא לא יצרה קשר.. בסוף אני נשברתי.. לא יכולתי יותר עם הרעיון שהטיפול נחתך כך.. אז כעסתי מאוד על המטפלת. אבל לא ידעתי איך לפנות אליה. אם היא לא פונה אליי אין סיכוי שאני מיוזמתי אפנה. התביישתי-פחד רק המחשבה על כך גרמה לי לדפיקות לב. לא רציתי שתחשוב שאני נודניקית ותחשוב עליי דברים רעים. בסוף החלטתי לעשות מעשה "קונדס"- כן ליצור קשר אבל בדרך שונה ולא ישירה. התקשרתי ביום שאני מראש יודעת שהיא לא נמצאת. ביקשתי מהמזכירה שאני לא מעוניינת יותר בטיפול שיחליפו לי אותה במטפלת אחרת. ד"ר גידי- סורי שאני נשמעת מגעילה ורעה. (זאת הייתה בעצם זעקה לעזרה). המזכירה אמרה שזה עלול להעליב את המטפלים והאם אני רוצה להחליף בגלל קושי טכני בלבד או בשל תלונה כלפיה. בצביעות אמרתי שהכל בסדר ושזה רק בגלל קושי טכני אבל בליבי שמחתי שזה יגיע כהעלבה כלשהי מצידי לאוזניה. וכמו כן המזכירה אמרה שעליי לעשות את ההחלפה רק איתה. ואמרתי שאני לא מעוניינת לדבר איתה! התנהגתי כמו ילדה קטנה בברוגז. ואז.. היא חזרה אליי- יש!! אבל לא היה לי אומץ לענות. אז הושארה לי הודעה בתא הקולי שהיא קיבלה את הודעתי ושהיא דווקא תשמח לשמוע ממני. לא האמנתי-חשבתי שתכעס עליי. לבסוף אזרתי אומץ ויצרתי עימה קשר. ודיברנו בנועם ובנינוחות כאילו כלום לא קרה והיא בכלל לא הזכירה את נושא "ההעלבה" שלי וביקשה שאעדכן אותה מה קרה במשך החודש וכמו כן סיפרה שלפני חודש שלחה לי פתק באמצעות בעלי ומשום מה הוא טוען שלא קיבל אותו (אולי שכח). ובעצם יצא שאני זו שלא הגעתי. איזה הזוי. ד"ר גידי מה בעצם קרה לי?!?!? השתגעתי או מה? או שאני צריכה לחזור לגן..