אין יותר לאן.

שלום ד"ר. פעם ראשונה שאני בפורום .קראתי וראיתי שאתה באמת קודם כל בן אדם נהדר ,קשוב ואיכפתי מאוד וכמובן גם ד"ר מצויין ומאוד מקצועי, אז החלטתי להעיז ולכתוב לך סופסופ. אני מאוד לא יועדת כבר מהב לעשות עם עצמי.לאן לפנות.מרגישה שאני "נלחמת"(נמצאת בטיפול ותרופות דיכאוניות)אך כנראה רק למראית עין כלומר- בתוך תוכי כבר ברור לי שזה אבוד ושיש לי מצב שלא יפתר בקלות,(ממש לא!!!) והגעתי למסקנה שהמאמצים שלי להיות בטיפול והתרופות האלה הם רק בשביל ההורים שיראו כביכול הישתדלות לצאת מהמצב הזה התקוע ושגם אני ירגיש שאני בכל זאת מנסה עדיין להיתגבר -כי כך לפחות אני מרוויחה עוד זמן עם מעט תקווה להמשיך בינתיים את החיים ,לפחות כל עוד אני בטיפול ויש עם מי לדבר (קצת).אני לא סיפרתי את זה למטפל שלי הפסיכולוג וגם לא לרופא. מפחדת שיוסיפן לי תרופות נוספות אם הם ידעו שאני עד כדי כך כבר לא מאמינה שיש אולי לאן להמשיך, או שאני מפחדת גם שהמטפל יגיד לי שאין טעם להמשיך בטיפול אם אני לא רואה עתיד ואז אני ייאלץ לעזוב ויהיה לי עוד יותר קשה ככה לגמרי לבד ואני לא יחזיק מעמד!! האם זה טוב בסופו של דבר שאני לא מספרת למטפל ולרופא שזה המצב רק כדי שלא יתייאשו ממני ויאבדו גם הם את המוטיבציה לעזור לי??? אולי זה טוב: כי ככה אני מרוויחה עוד זמן של עידווד אמיתי ותמיכה מצידם של המטפלים""" וזה עוזר לי להמשיך לחיות לפחות לבינתיים. אבל-מצד שני,אולי זה גרוע מאוד מצידי לנסות להרוויח עוד קצת זמן לפני הייאוש הגדול(=שאני כבר יודעת שאין טעם לחיי ושזה הולך להיות בעיה רצינית להמשיך לחיות ככה! ביגלל זה קראתי לעצמי אבודה!!!!!!!!) שהרי אני "עובדת פה על עצמי " וכשבסופ יגמר מתישהו הטיפול הפסכולוגי אז אני עלולה רק להישבר עוד יותר חזק ואז ליפול בבת אחת ממש חזק ובאופן קיצוני לגמרי הפעם ואז אני לא יודעת מה יהיה יותר.זאות עלולה להיות התרסקות סופית מוחצת!!!! מה לדעתך אני צריכה לעשות ????.?מרגישה מאוד אבודה בחיים הללו. לא עדיף לסיים וזהו בלי הרבה שאלות ?הרי גם כככה אני ישאר אבודה בסןף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלום אבודה, המטפלים שלך חייבים לדעת בדיוק מה את מרגישה. אני יכול להבטיח לך שאף אחד מהם לא יעזוב אותך או יתייאש ממך בגלל שתתארי תחושות קשות יותר ממה שתיארת עד כה. אינך צריכה לחשוש שיוסיפו לך תרופות. בהחלט ייתכן שהרופא יחליט על כך ובצדק, כי אם זה מה שאת מרגישה, התרופות שאת מקבלת עכשיו במינון הנוכחי אינן נותנות תוצאות משביעות-רצון. גם הפסיכולוג רק יתגייס לטיפול עוד יותר כתוצאה מהתחושות הקשות יותר. גם לך אני ממליץ להדפיס את פנייתך לפורום ולהראותה לפסיכיאטר ולפסיכולוג. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com