התאבלות על רעיון אהבת אם
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי ד"ר גידי! שבת שלום! שמי ליאור, ואני בן 22... אני מחפש כל חיי רק דבר אחד (היה לא קל לגלות אותו כי הוא תחת הסוואה) והוא אהבת אם שכנראה לא קיבלתי כראוי בילדותי. כתוצאה מכך שלא קיבלתי פיתחתי את הרעיון שכנראה אני לא ראוי לקבלת האהבה ואינני מספיק טוב. איך אני יודע? כי כל דבר שאני עושה בחיים הוא בשביל זה. אני מחפש את האהבה הזאתי אצל בחורות שאני יוצא איתם או במצבים חברתיים שונים או שאני עושה דברים כדי להשתפר ולהיות מספיק ראוי לקבלת האהבה הזאתי! עכשיו מכיוון שאהבת אם שאינה מותנית לילדה הקטן כבר לא אקבל בחיים וזה מבאס אבל אין מה לעשות - הגעתי למסקנה היחידה שאני צריך להשלים עם החסך הזה עם האהבה שלא קיבלתי ולא אקבל כדי שאוכל להמשיך הלאה... השאלה - כיצד גורמים לגוף ולנפש להבין ולהשלים שאין ... שלא אקבל ... שזה לא יהיה... האם מדובר בתהליך התאבלות מסויים? כיצד אני אמור להבין עמוק עמוק בפנים שדי! מספיק לחפש משהו שלא קיים ולא יהיה! כיצד אני ממשיך הלאה בחיים? אשמח אם תוכל לתת לי קווים כללים , והנחיות כלליות.. סוג של טיפים - כיצד אמורים להשלים ולהפנים דבר שכזה! אני מאוד פיקח וחכם אני אבין אל תדאג! (: תודה! - ליאור!
שלום ליאור, אין לי ספק שאתה בחור נבון ומעמיק מאוד. אחרת, לא הייתי מצליח להגיע לאבחון העצמי הזה. אבל, דווקא משום כך, אתה בוודאי תבין שקושי עמוק כל כך אינו יכול לקבל מענה בפורום באינטרנט באמצעות "טיפים" וקווים כלליים. אתה צודק כשאתה כותב שמדובר, בין היתר, בסוג של אבל, אך את האבל הזה יש לעבד בטיפול ונשמע שאתה מועמד מצוין לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינאמית. ברמה היומיומית תוכל להבין שאת אהבת האם האבודה לא תמצא במקום שאתה מחפש, אך לדעתי זה לא דבר אפשרי בלי טיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
מנהל פורום פסיכותרפיה
