זקוקה לכמה מילות עידוד שאולי ישפרו את מצב רוחי
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לכל מי שקורא את ההודעה הזאת..אני ענבר בת 19... נתחיל בזה שלפני המון שנים בערך כשהייתי בת 9 עברתי הטרדה מינית שהשפיעה על חיי מאוד והייתה תקופה שגם הייתי בטיפול, עברו השנים והתגברתי על זה אבל מסתבר לי שלא התגברתי ב100 אחוז. נתחיל בזה שקשה לי להיות בקשר עם גברים ובעיקר לקיים איתם מגע מיני. אני עדיין בתולה גם כי אני לא מוכנה לזה עדיין וגם כי אני באה מבית דתי, אך אני לא שומרת נגיעה או משהו וכן יצא לי להתמזמז עם בנים ואפילו להגיע ליותר מזה. אבל בכל פעם שאני מגיעה למצב כלשהו עם גבר שזה מצב שהוא יותר מסתם נשיקה אני נהנית אבל אחרי זה..אני מרגישה רע עם עצמי מרגישה שרמוטה,מנוצלת,והכי הכי מרגישה שאני לא שווה כלום ושאני לא שונה משאר המשפחה שלי..שאני טמאה.. ואילו בעצם הרגשות שהיו לי כשהייתי בטיפול הפסיכולוגי אז לפני כמה שנים.והרגשות האלה מאוד לא נעימים לי. אפשר לאמר שהרגשות האלה מופיעים בדרגה יותר נמוכה כאשר מדובר בבן אדם שנחשב לבן זוג שלי,אך קרו מיקרים ויצא לי לקיים מגע מיני עם בן אדם שלא נחשב לבן זוגי..זה יכול להיות מישהו שיצאתי איתו כמה פעמים,זה יכול להיות מישהו שהכרתי חד פעמי ויכול להיות גם סתם איזה ידיד..בכל מקרה..אחרי כל פעם הרגשתי רע עם עצמי רע מאוד!!מרגישה שאני מושפלת וטמאה ושאני לא שווה כלום ושאני מביישת את המשפחה כי אנחנו משפחה דתית...למרות שמצד אחד אני נהנית מזה..וקשה לי להמנע מזה כמו כל בן אדם בעולם. וכואב לי לשתף חברים בזה כי אני מפחדת שיגיבו בצורה שתפגע בי שיגידו לי שאני מתנהגת כמו מופקרת ושלא ידעו לעודד אותי..ככה אני..אני מפחדת שאנשים לא יהיו לטובתי שלא תמיד ידעו מה לענות לי..לכן פניתי לפה..אתם הרי לא מכירים אותי ואולי מישהו ממכם יוכל לענות לי ולעזור לי ולעודד אותי.אבל אני רוצה תגובה כנה ומכל הלב.
מופקרת את בטוח לא(!!!!!!!!!!!!!)את בסדר גמור! זה שהמשפחה לא יודעת לפרגן לך אלא רק לבוא בתביעות זה בעיה שלהם!!!!!!! אבא שלי פעם קרא לי מזרון למרות שהוא יותר דפוק ממני........כן, זה מעליב, זה משפיל, זה כואב.........אבל תאמיני לי שמי הוא בכלל שיכול לדבר אליי ככה ולגרום לי להתבייש במיניות שלי
שלום ענבר, קראתי בתשומת-לב את פנייתך הכואבת. אני מבין את הכאב ומעודד אותך לפנות לאתר "מקום" לנפגעות תקיפה מינית: www.macom.org.il או לקו החירום שלהם 1202. מבחינה התנהגותית, המלצתי לך היא להימנע מלקיים יחסי מין מזדמנים (לא עם בן זוג) בגלל ההרגשה הרעה שהדבר גורם לך. את נמשכת לדבר שגורם לך בסופו של דבר להרגיש רע, בין היתר, משום שכפי שאת מציינת בעצמך, את עושה משהו שמנוגד לכל דרך החינוך שלך ואת מענישה את עצמך אחר כך. באופן ההתנהגותי ביותר עלייך להפעיל על עצמך טכניקות של שליטה עצמית מיחסים מסוג זה, אבל כמובן שצריך לטפל בבעיה המורכבת לעומק. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http:/giditherapy.com