בלתי נסבל!

היי ברוך שובך. רציתי לעדכן שאני עברתי לפסיכולוגית במקום העו"ס. היא דיי בסדר אני חושבת. נפגשנו רק 3 פעמים, ושמתי לב שהיא הרבה יותר קשה. בקשר למצבי, אני עדיין אותו הדבר, חוסר כוח ורצון לעשות משהו בכלל. למה זה קורה לי? פעם התמודדתי לבד ויצאתי מזה, אומנם אחרי כמה שנים, אבל לא הסתבכתי עם כדורים ועם מטפלים, אני לא יודעת מה קורה לי כבר????? זה פשוט נמאס עלי כל הכדורים השרפות הקשות שלא מפסיקות לשגע, הדיבורים האלה,למה???עד מתי אפשר עוד לסבול? מה שהכי מפריע לי כרגע זה דבר שלא היה לי לפני שהתחלתי בכלל טיפול ,זה השרפות הנוראות והקשות ביותר שלא מפסיקות! ולפעמים אני חושבת לעזוב הכל ולחזור למה שהיה בהתחלה בלי שרפות ובלי כדורים, אבל הפחד עוצר אותי. אני חושבת שאם השרפות יעלמו יהיה המצב יותר טוב ואפילו אדע בעצמי איך להתמודד עם חוסר החשק הזה כי כמו שהזכרתי עברתי את זה כבר פעם ולבד! מה לעשות????????? תודה.

שלום עדי, השינויים המתמידים שאת עושה בחייך, כולל החלפת מטפל, וגם שביעות רצון מהמטפלת החדשה, בהחלט מעידים שיש לך כוחות ושאת רחוקה מלהיות מיואשת. לא ברור לי למה בדיוק את מתכוונת ב"שריפות", אך אין ספק שתפקידו של טיפול אינו רק להרגיע, אלא לעיתים קרובות הוא מעורר חומרים מודחקים ועימם את המצוקה הנלווית להם. במובן זה הטיפול אינו עושה את החיים קלים יותר באופן מיידי, אלא יוצר מה שאנו מכנים בעגה המקצועית "רגרסיה בשירות האני", או בשפה פשוטה יותר, ירידה לצורך עלייה. ללא נגיעה במקומות הכואבים הטיפול לא יכול היה להיות משמעותי והיה עוסק רק בטיוח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין