גידי תן נחמה לנשמה מיוסרת כמוני

שלום, אני מעט מעל גיל שלושים. בחורה נורמטיבית לכל דבר נשואה לגבר טוב הבוגר ממני בעשר שנים+שני בנים. בעלי תומך בי בכל ממש כמו ``אבא``. יש לנו בית מקסים. בית החלומות שנבנה עד לא מזמן. אנחנו מאושרים. רק לאחרונה יצאתי לעבוד במשרה מלאה. היציאה לעבודה עשתה לי טוב ורואים את זה עליי. והסובבים מחמיאים על הופעתי החיצונית.. לכאורה- טוב לי ואני פורחת ומתייפה. אבל זה רק מבחוץ.בעלי יודע עליי מעט. קשה לי לדבר על זה. קשה לי מאוד. אני מנסה לפעמים לחשוב שאולי דמיינתי את הכל. אולי זה היה בחלום. אולי זה לא קרה לי. אולי המצאתי את זה. מה זה קשור אליי בכלל?!?! זה לא אני!!! אם תראו אותי לא תאמינו עליי. אחת כזו חזקה- לא רואה אף אחד ממטר. בעלת ביטחון וכוח. לא עדינה בכלל(לא מהבחינה החיצונית). לדעת הסובבים-בחורה יפה ומבחינה אינטיליגנטית יש מה להציע. אבל הזיכרון מסרב להימחק והוא קיים! כל הזמן.כמו יתוש מעצבן. איפה אני נכנסת בתמונה?! אולי זאת לא אני? אז ככה הסבר- הייתי בילדותי בתקופה די ארוכה (מעל לשנה) במע` יחסים מינית(אולם ללא חדירה-רק זה היה חסר) עם גבר מבוגר ואני בת חמש בלבד עת היכנסי לכיתה א`. כן זהו- זה מה שיש לי להגיד. קשה לי לעכל את זה אני מרגישה ז`(יצאנית) בת חמש שמפתה גברים מבוגרים בני שלושים.הייתי ילדה יפיהפיה מדהימה! וידעתי למה אני נכנסת ואהבתי אותו אהבה עזה. ואהבתי להיות איתו כולל המיניות.זה היה החבר של אימי. גרנו אצלו תקופה ארוכה וזה מה שקרה. איש לא ידע עלינו וחסר שזה היה מתגלה בזמנו. כשאימי נפרדה ממנו-הוא נטש אותי לגמרי ביום בהיר אחד ועשה את עצמו כאילו לא מכיר אותי בכלל! ולא אמר לי יותר שלום ברחוב ובשכונה. בלעתי את זה בשתיקה כואבת כמו שילדה קטנה גדולה בעצם יודעת לעשות והסתרתי היטב את הכל. ו"שכחתי" אבל לפעמים אני מתגעגעת אליו. כן, אני חושבת עלנו ואיך שהיה. ושוב אני אומרת- מה זאת הייתי אני? הילדה עם פני המלאך, התמימה כביכול. אילו היו יודעים מה מסתתר מאחורי המסכה שלי. מאחורי התמימות הגדולה שלי. איזה ממזרה אני ונחש וצבועה וז`(יצאנית) כבר מגיל חמש. הרי יכולתי להפסיק את זה ולספר על המעשים האסורים.(אולי נהניתי?) אבל חטאתי- ידעתי שזה אסור ובכל זאת המשכתי מתוך ידיעה ברורה שאני חוטאת! בת חמש הייתי והבנתי הכל. לא הייתי טיפשה בכלל. ידעתי טוב מאוד היכן אני נמצאת. ובכל זאת עשיתי את זה! למחרת הייתי הולכת ללמוד בכיתה א' עם כל הילדים (עליתי בין הקטנים יותר כי הייתי בשלה ע"פי אבחון בזמנו) ועושה את עצמי שוב ילדה למרות שכבר מזמן הפכתי לאישה. והצלחתי ללמוד היטב ולהגיע להישגים מצחיק נכון? טוב- אני לא יודעת למה בחרתי לשתף אתכם בזה. איזה ג`וק של שיגעון קפץ עליי היום. אתם חייבים לסלוח לי אני לא סולחת לעצמי. בחיים! יש לי קצה של נחמה? אני מסרבת לחשוף לפסיכולוג בפגישה פנים מול פנים (באינטרנט אין לי בעיה הוא רחוק ממני)כי פוחדת שזה ירחם עליי בפרצוף- אני בעלת כוח וביטחון!ויופי ושכל. מה פתאום שמיהו זר (ועוד גבר)יראה אותי כחלשה?!?!? היה מת!!ויש לי גם שכל ותמיד היה לי. מה פתאום שמישהו יראה אותי כטפשה וכקלת דעת?! אני חייבת להבהיר - אני לא!!!! מה עושים כדי למחוק את הזיכרון המיותר, את הפסולת הזו מחיי המאושרים בהווה?!? יאללה ביי חייבת להתחפף לפני שאני חושפת עוד שטויות על חיי.. **סליחה על הבוטות שבדבריי ועל המילים הלא יפות- אם תכירו אותי במציאות לא תאמינו שאני בכלל מסוגלת לומר את המילה הלא יפה שמתחילה ב-ז`. לאנשי הפורום- אל תקללו אותי בבקשה! למרות שזה שמגיע לי.

שלום סמויה מן העין, קראתי בתשומת-לב את הדברים הקשים. הסיפור שלך ממחיש את השימוש החיובי שאפשר לעשות באינטרנט, כאשר חשיפה פנים אל פנים מרגישה לך כבלתי-אפשרית בשלב זה. אני מקבל את זיכרון ההנאה שלך מהיחסים האסורים, אך ההנאה הזו אינה יכולה להיות באחריותה של ילדה בת 5. האחריות (וגם האשמה) צריכה להיות בידיו של הגבר המנצל במאת האחוזים. את הזיכרון אי-אפשר, ולא רצוי, למחוק, אך יש לעבד את השלכותיו ואת הרגשות הנלווים לו. אני מקבל את העובדה שבשלב זה אינך יכולה לעשות זאת בטיפול פנים אל פנים וממליץ לך לפנות תחילה לאתר לנפגעי תקיפה מינית המתמחה בנושא: www.macom.org.il . באתר תוכלי למצוא הן אנשי מקצוע מוסמכים העוזרים בהתנדבות והן אנשים במצב דומה לזה שלך. קיימת גם אפשרות לפנות בשלב מאוחר יותר לטיפול פנים אל פנים אצל אנשי מקצוע באותו אתר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה על תגובתך. מאז ומעולם סובבים אמרו- איזה ילדה יפה וחכמה. ולא חשבו- למה אני באמת זקוקה. וזה כואב מבפנים. ממש כואב ברמה הפיסית. יש לי רק את עצמי להכיל אותי אבל לפעמים זה לא מספיק. זה רוצה לפרוץ החוצה אבל נתקל בחומות מבטון מזויין. פניתי ל"מקום" כפי שייעצת לי. נראה אם זה יעזור. בכל מקרה- תודה על התייחסותך והבנתך. נותנת בך אמון. אני- נשמה אבודה...

ד"ר גידי, תודה על המענה. לא חשבתי שמישהו בכלל יקבל את דבריי הקשים בהבנה. נותנת בך אמון אני- נשמה אבודה