"העצמי האותנטי"

שלום רב ד"ר רובינשטיין! אני לא בדיוק יודעת איך להתחיל אבל מה שאני רוצה להבהיר לפני הכל שאני מתפקדת באופן כללי, אין לי בעיה של חוסר תפקוד בחברה או בחיק המשפחה. אני בת 28, נשואה ואם לתינוק בן שנה +. מרגישה שלמה עם כל מה שסובב אותי. אבל....ויש אבל...לא שלמה עם עצמי.למרות שמבחינה חיצונית אין לי מה להתלונן ואני לא טיפשה אבל אני תמיד חושבת שאני לא מספיק מיוחדת וגם שאינ לא יודעת מה יהי איתי. אני מגדירה את זה כך..."לא יודעת מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה" העניין הוא שהיום אני כבר גדולה...ושום דבר לא השתנה. אני פשוט לא מוצאת את עצמי. היום אני מזכירה במשרד וזה מתאים לי כי אני לא עובדת במשרה מלאה וכך יכולה לתפקד גם כאמא.אבל משהו חסר...תמיד תחושה שמשהו לא שלם...מועקה כזו....ואני מחפשת את עצמי ואף פעם לא מוצאת...בעבר עשיתי מספר טיפולים אצל פסיכולוג בעקבות סוג של התקפי חרדה שהייתי חווה במקום עבודה קודם או אפילו לפני הגעתי. לא יכלתי לסבול לעבוד משמרות שהתחילו בצהריים...הייתי נשארת כל הבוקר במיטה כדי לא "לבזבז" משאבים במקום להנות מהבוקר ומהזמן הפנוי ולפני המשמרת הייתי בוכה כל הדרך לעבודה ופשוט נכנסת ללחץ...אחרי הטיפול הסתדר..מאוד עזר. בקיצור אני לא בדיוק יודעת מה אני מצפה ממך שתגיד לי...כבר יותר טוב שכתבתי על זה... תודה לך ויום יפה שיהיה! אגב, הייתי סטודנטית שלך ומאוד הערכתי את הרצאותיך.

שלום מירה, חלק גדול מהפונים לטיפול פסיכולוגי כיום אינם סובלים בהכרח מסימפטומים (דוגמת התקפי החרדה שהיו לך) אלא מתחושה כללית של חוסר מימוש עצמי. אם היית סטודנטית שלי, את יכולה לחזור ולעיין ביחידה 4 של הקורס "אישיות: תיאוריה ומחקר" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ולקרוא את החלק העוסק בתיאוריות אקזיסטנציאליסטיות. באופן אינטואיטיבי עלית על נושא האותנטיות בעצמך ונראה לי שאחד הנושאים בטיפול שלך, אם תחליטי לפנות, צריך להיות הצורך המוגזם שאולי יש לך לרצות את הסביבה בכל מחיר ברמה כזו שלא הצלחת לגלות מי את ומה את רוצה בעצמך ומעצמך. ייתכן שכיוון מעשי לא פחות יהיה לפנות לייעוץ בבחירת מקצוע ולמצוא שם את הצירוף המתאים בין משאלותייך וכישורייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com