התמודדות לאחר מוות

היי גידי אמא נפטרה לפני כשלושה שבועות ממחלת הסרטן בהיותה בת 56 בלבד. אני בת 26 ואני לא מצליחה להבין מה בדיוק קרה. המחלה התגלתה לפני כשנה ולקראת ימיה האחרונים הכינו אותנו למצב הקשה (הכנה של אחות ורופא), עם זאת המוות שלה היה עבורי מאוד מפתיע, וזה מקשה עליי כרגע לעכל את המוות. אנחנו משפחה צעירה (אחותי הגדולה בת 31 ואחותי הקטנה בת 21), אבי הוא דמות מאוד חלשה שאינו יכול כרגע לתמוך בנו ולעזור לנו. אני נשואה, אבל עם בעלי אין עם מי לדבר. רגש זה לא הנושא החזק שלו ואני בבעיה אמיתית. אף אחד לא מבין אותי באמת. אף אחד! אני מתקשה לישון בלילות, אני שומעת את נשימותיה, את צעדיה ואני יודעת איפה שהוא שזה לא נכון, אבל אני שומעת זאת בוודאות ואף אחד לא יכול לקחת את זה ממני. אני מתוסכלת מאוד! אני יודעת שאני צריכה עזרה, אבל אני לא יודעת איזו. מה היית ממליץ? תודה רבה

שלום דניאלה, ראשית, אני משתתף בצערך על מותה של אמא. שנית, תגובותייך נורמאליות וטבעיות למצב של שכול, בעיקר כשהוא בא בפתאומיות יחסית. שלושה שבועות זו עדיין תקופה קצרה מאוד לעיכול הבשורה הקשה ותגובתך בריאה מבחינה זו שאינך מדחיקה והרגשות הכואבים חיים. עם זאת, מתיאורך אני מבין שחסרים לך מקורות תמיכה במשפחתך ובהחלט הייתי ממליץ לפנות לטיפול פסיכולוגי, אפילו קצר-מועד, שיהיה ממוקד בנושא הפרידה מאמא. את נמצאת כעת בשלב ההלם הראשוני ועיבוד של רגשותייך סביב הנושא עשוי לעזור לך. בשלב מתקדם יותר בטיפול כזה תקבלי עזרה בהתארגנות וחזרה הדרגתית לשגרת החיים. ברור שהזיכרונות מאמא והגעגועים אליה יישארו תמיד, אך קחי את הזמן שלך להתאבל על מותה. היהדות מחלקת את תקופת האבלות לשבעה, חודש ושנה ואת אפילו לא הגעת לחודש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com