אכילה רגשית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני בתקופה נוראית. חווה את הסיוט הכי גדול שלי ונמצאת בו לבד. הבעייה היא שלא רק שאני בוכה כל היום, אני גם כמו תמיד פותרת את זה באוכל. אני רגילה לאכילה רגשית, אבל הפעם זה אפילו חמור יותר. אני לא אוכלת הרבה ברגיל, אבל בשבועות האחרונים בגלל המצב אני פשוט דוחפת אוכל כל שעה בערך. ואני כבר חודש אוכלת רק אוכל מטוגן , שוקולד, חטיפים וגלידה. שום דבר אחר לא עובר. אני מודעת לזה שיש לי נטייה להשמין ושזה הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו (אני בריאותית חייבת לשמור), אבל זה כבר לא נשלט. אני פשוט חייבת כל הזמן לנסות לדכא את הרגשות עם אוכל, ואני ממשיכה גם אם לא בא לי וגם אם אני מרגישה כבר רע מזה, פשוט ממשיכה, כי אין לי משהו אחר שעוזר. זה הדבר היחיד שיש לי למלא את החלל (לא שהוא באמת מתמלא). הבעייה שלהעלים דברים מהבית כדי שזה לא יהיה נגיש לא עובד אצלי. זה יכניס אותי יותר לסטרס ויגרום לי להתקפי אוכל הרבה יותר גרועים (מניסיון). אני כבר לא יודעת מה לעשות. אני כבר רואה את העלייה במשקל, מה שממש לא עוזר, אבל שום דבר לא עוצר את זה איך אפשר לפתור את כל האכילה הרגשית הזו? תודה
היי מיואשת יקרה שומעת את הכאב והמצוקה במה שכתבת... קשה לעבור תקופה שבה יש מצוקה גדולה וכפי שכתבת את מנסה לדכא את הרגשות באוכל העניין הוא שהרגשות רוצים שתתני להם מקום ולפעמים זה מאד קשה לתת לרגשות כואבים מקום ממש הייתי ממליצה לך לפנות לטיפול רגשי שבו תוכלי לקבל תמיכה ןגם מקום לכאבים וללחצים כמו כן תוכלו להתייחס במרחב שהוא בטוח ושלך על הבחירה באוכל כדרך לא להרגיש אוכל יכול להרגיש כמקום מאד מנחם או גם כמאד ״סותם״ כמו לבלוע את הרגשות בפנים... ליאת
מנהל פורום פסיכותרפיה
