אחרי פגישה ראשונה

שלום, הייתי פעם ראשונה אצל פסיכולוגית בגלל שאני לפני ניתוח וסובלת מפוביה רפואית, כך שזה ממש קשה לי וכבר שקלתי לבטל. חיפשתי מישהי מתאימה זמן רב כדי שתיתן לי כלים להתמודד והגעתי אליה (עד שמצאתי אותה כבר האמת שלא נשארו הרבה מפגשים, אבל זה עדיף מכלום). בפגישה הראשונה ציינתי שתמיד הייתה לי פוביה רפואית אבל עם הזמן למדתי בעצמי להתמודד, אבל זה כבר משהו שאין לי יכולת להתמודד בעצמי. היא ישר שאלה אותי על חרדות אחרות ואמרתי לה שאין לי, שזו רק הפובייה הזו. אבל שמתי לב שהיא ממש מחפשת בכח לחפש עוד חרדות, ובאמת שאין לי. היא גם שאלה בהתפלאות למה אני לא הולכת לפסיכיאטר לקבל טיפול תרופתי קבוע, וזה קצת לא ברור לי. איך זה קשור לפוביה ספציפית שאני צריכה להתמודד איתה באופן חד פעמי פעם בכמה שנים? בנוסף, כתכנית טיפול היא החליטה שנתמקד רק בשני מרכיבים בחששות שלי - ה"הרדמה" ועוד משהו (לא זוכרת) אבל החששות שלי הן מהכל- מלראות חדר כזה, מריבוי אנשים, מהקולות, מההחלמה ובערך מכל דבר. וזה לא פחות מרתיע אותי ממה שהיא "בחרה". לפעמים אפילו יותר. אבל היא אמרה שאי אפשר הכל וצריך לבחור ולהתמקד בזה ואמרה שנעבוד בשיטה של דמיון מודרך. אחרי המפגש חשבתי על זה ואני באמת לא מבינה איך זה יעזור. אני גם לא מאמינה בכלל בדמיון מודרך, וגם מה יעזור לי "לעבוד" על הרדמה ולהיות בחרדה מכל השאר? אני בסך הכל חיפשתי כלים להתמודד עם החרדה שיש לי עם הפוביה הזו ואני ממש לא רואה איך הדרך שלה תעזור לי בזה. אשמח לשמוע את דעתך ומה את מציעה לי לעשות. תודה רבה