קושי עם המטפלת.................................
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
היי אני מטופלת כבר שנתיים אצל מטפלת, ואני כל הזמן מפחדת שאולי כל הדבר הזה הוא משחק.. כאילו כשאני נמצאת שם היא איתי והכול אבל כמה באמת אני חשובה לה? אנחנו מדברות על זה הרבה, היא אומרת לי הרבה שהיא אוהבת אותי, ואפילו הביאה לי מתנה מחו"ל.. אבל כל זה התחיל רק מאז שאמרתי לה שאני מפחדת שהיא בכלל לא אוהבת אותי.. הבעיה היא שזה עוזר לי רק לתקופה קצרה כאילו אני מעלה את זה ואז היא מהר 'מרדימה ' אותי -אומרת לי הרבה שהיא אוהבת אותי והיא מחכה לפגישות איתי וכו' , אבל אז אחרי זמן אני שוב מתחילה לחשוב את אותם דברים.. אני לא חושבת שהיא משקרת עליי אני כן חושבת שהיא מדגישה דברים ומטשטשת דברים אחרים- כדי שאני יבין משהו מסוים. לדוג': היא דיברה עם אמא שלי ואז היא אמרה שאמא שלי מגיעה כדי לפרוק בעצמה וזה לא בסדר כי הטיפול הוא בשבילי, והמקום הזה הוא רק שלי וכאלה. עכשיו החוק הזה נועד בין היתר כדי שהיא לא תתפוס את הצד של אמא שלי ותתעצבן עליי... וזה כ"כ עיצבן אותי שהיא ניסתה לעשות מזה כאילו עוד משהו שירגש אותי.. בחודשים האחרונים היה לי ממש טוב איתה וחשבתי אני אחרי זה ואני כבר כן יכולה לתת אמון וכו' אבל אז היא טסה לחול והביאה לי מתנה והיא ממש עשתה מזה עניין ואמרה שהיא חשבה מה לקנות לי וגם שם היא חשבה עליי ואז היא ראתה חוברת צבעיה כזאת עם צבעים מיוחדים לזה ואמרה זה בשבילה...-ממש עשתה עניין. מפה לשם פגישה אחרי היא נותנת לי טיפים איך לצבוע את זה- ממטופלת אחרת שהיא נתנה לה את זה גם. ואז היא ישר תפסה את עצמה וניסתה להחליק את זה. ואז אני אוחזת שהיא פשוט יודעת לגרום לכל אחת להרגיש מיוחדת.. ואני הרגשתי כ"כ מטומטמת שכאילו אני מאמינה לה כאילו זה הג'וב שלה היא יודעת בדיוק מה לומר לי כדי שאני ארגיש טוב. ויצאתי כ"כ פתטית כבר לא נעים לי להעלות את זה שוב, במיוחד לא עכשיו כי היא בסך הכל קנתה לי מתנה וגם כאילו היא לא חייבת לקנות רק לי.. ואני ממש לא יודעת מה לעשות. זה נורמלי שאני מרגישה ככה? או שאני סתם מתוסבכת, וזאת בעיה שלי?
היי רבקה לא כתבת לי בת כמה את...איכשהו מרגישה שזה חשוב כי לא לגמרי הבנתי האם אמא היא חלק מהטיפול? אני חושבת שאולי את מתארת איזו הרגשה של ״ערבוב״ מסויים מה שאת מכנה: ״מרדימה״ אותי...ומשהו בערבוב הזה לא מסתדר לך (אמא, מטופלת נוספת..)את זה אולי אפשר לפתוח עם המטפלת ולדבר על התחושות הלא נעימות שזה מעלה לשאלה היותר עמוקה לגבי אהבה של המטפלת,,, אני חושבת שגם בתוך הקשר הטיפולי עדיין נמצאים שם שני בני אדם ובתוך הקשר הזה הרבה פעמים נוצרים רגשות שונים ובתוכם גם אהבה. התחושה של להיות נאהב עי המטפלת היא לפעמים אפילו חלק מכוח הריפוי של הטיפול! זאת לא אהבה רומנטית גם לא חברית אלא אהבה שיש בה מגבלות מהיותה חלק מקשר טיפולי אך היא עדיין אהבה אנושית ואמיתית. אני יודעת שלעיתים קשה להאמין לזה דווקא כי טיפול לא דומה לגמרי לקשרים אחרים וגם כי הרבה פעמים עולה המחשבה ״זו העבודה שלה״ ואולי מכאן בא חוסר האמון שלך ... אבל עדיין אהבה יכולה להיות קיימת גם בסטינג הזה של מטפל מטופל. אז את לא פתטית ...את אנושית :) ליאת