ובכל זאת אני מאד תומכת בדבריה של יערה

פעמים רבות ראיתי כאן הודעות כאלה על כך שזו התנגדות וכו'. אני חושבת שהדבר הכי נכון הוא להקשיב לעצמך, ולגבי גלעד, דווקא יכול להיות שאם כבר עבר את כל הדרך וראה שזה לא כזה נורא בסופו של דבר אלא שהמטפל לא התנהג טוב, אולי דווקא יהיה לו קל יותר לעשות את אותה הדרך שנית ולקבל מטפל שמגיע לו על כל מאמציו שעשה.לכן, לדעתי, ההסתכלות על העניין דווקא מהזוית של ההתנגדות נובעת מראש מנטייה לחשוב שזו התנגדות. אני חושבת שכל אחד יכול לבדוק את עצמו ע"י כך שישאל את השאלה הפשוטה האם הוא יכול להזכר בהרבה מקרים שבהם הרגיש משהו, התעלם ממנו, ולבסוף הסתבר שטעה בהתחלה. אני חושבת שמעט מאד יש מקרים כאלה.

גם אני מסכימה עם זה. מניסיון.הייתה לי מטפלת שעזבתי אותה וזה התברר כהחלטה נכונה וגם כיום אני מטופלת אצל מישהי לא מדהימה אך איני מחליפה אותה כי זה טיפול חינמי וכרגע אין לי יכולת לממן