יום הכיפורים והמושג סליחה

כמה זה בנאלי האוכלוסיה מתחלקת לשניים שני גברים ושתי נשים שאני שונא אותם מתעב אותם ומשקץ אותם. את הפנטזיות שלי מה אני רוצה שיקרה להם אני לא רוצה להעלות בפורום. לגבי שתי הנשים ושני הגברים אני לא יכול לסלוח לא רשאי לסלוח ולא רוצה לסלוח. מדובר בשני גברים ושתי נשים שהיכרתי באופן אישי בתקופה של 30 שנה. לגבי שאר האנשים שהיכרתי בחיי מושג הסליחה הוא מיותר . החיכוכים שהיו היו חיכוכים טבעיים בין אנשים ולמושג הסליחה אין משמעות בהתחככות שהיתה

שאול שלום, אתמול שוחחתי על הנושא הזה עם הפסיכולוגית שלי. אני לא יכולה לסלוח לאבא שלי. אני לא ת אם אוכל אי פעם לסלוח לו, דמיינתי שיחה שבה אבי פונה אלי ומבקש סליחה, ואני יודעת שלא אוכל לסלוח. ובכלל מצב שכזה לא יתרחש במציאות. בהרבה מקרים האנשים שאנחנו שונאים כלל לא אכפת להם מאיתנו. שנאה היא רגש שלילי אך אינה מעידה על אופי האדם טוב/רע. אבל שנאה שמלווה ברגשות ורצונות נקם נראות לי מסוכנת וכן.מעיד על רוע מסוים, ואת זאת איני מרגישה. אני לא חושבת שיש טעם להתכחש למה שמרגישים, אבל שנאה "אקטיבית" מעיקה על הנפש לדעתי. הדברים שקרו קרו, אנשים מתהגים כפי שהם מתנהגים בשל חינוך, מנטליות, טיפשות/חוכמה, נסיבות חיים..אנשים שפוגעים באנשים אחרים, ההתנהגות שלהם זה מה שהם, ככה הם חושבים , זה לא מצדיק התנהגות פוגענית, אבל אולי בראיה שאנשים הם מה שהם ניתן יהיה להשלים עם ענין זה ולחוש הקלה.