דילמה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום, בשבוע שעבר גייסתי את שארית כוחותיי וקבעתי פגישה אצל פסיכולוג התנהגותי-קוגניטיבי לאחר שבעברי הייתי מטופל בגישה פסיכודינאמית וגם תרופתית. היום הייתי בפגישה הראשונה והפסיכולוג עישן מולי, ללא הרף, מה שגרם לי לתהות לגבי הצלחתו לפתור את בעיותיו שלו וההשלכות האפשריות על טיפול באחרים, אך מה שהחמיר את המצב עוד יותר הוא שחיפוש קצר בספרייה העלה שהוא גם עשה את עבודת הדוקטוראט שלו על הפסקת עישון באמצעות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. כלומר, ממש מקרה של הסנדלר שהולך יחף ואפילו לא מצליח להסתיר זאת במהלך השעה הטיפולית. אני מודע היטב להתנגדותי שלי לטיפול וכמו שכתבתי, נדרשו ממני מאמצים רבים לפנות לטיפול. גם טרחתי לעשות סקר שווקים ולבקש המלצות. ופתאום זה... אני יודע שזו התנגדות שלי לטיפול, אבל האם אין דברים בגו? תודה, גלעד
שלום גלעד, טוב מאוד שאתה מודע להתנגדות שלך. מניסיוני, אין קשר הכרחי בין קשייו של המטפל לפתור בעיה מסוימת של עצמו ויכולתו לעזור למטופליו אפילו באותו תחום שבו הוא לא הצליח לעזור לעצמו. אולי המצב היה חמור יותר אילו היית פונה אל אותו פסיכולוג במטרה שיעזור לך להפסיק לעשן, אם כי גם זה לא מחויב המציאות. המלצתי לך לגייס את התובנה שלך לגבי התנגדות לטיפול כדי להבין שעם התנגדות (טבעית!) כזו, היית מוצא פגם כמעט בכל מטפל. אני מציע לך לתת למטפל, ובעיקר לעצמך, הזדמנות הוגנת, בייחוד אחרי כל הדרך שעברת כדי להתחיל את הטיפול הזה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com
אני לא הייתי הולכת לפסיכולוג שמעשן לך בפרצוף במהלך הטיפול. פעולה כזו מביעה זלזול בלקוח ובבריאותו, ולא כדאי להתחיל טיפול אצל אדם שמתנהג כך אל לקוחותיו. לגבי ההתנגדות - מדהים לגלות עד כמה המטופלים מאמצים את הדרך שבה הפסיכולוגים רואים אותם, ולא מקשיבים לעצמם. לפעמים ההתנגדות לטיפול היא לגבי מטפל מסוים, בשל התנהגות, מראה, אופן דיבור או כל סיבה אחרת שגורמת למטופל לחוש דחייה. והתנגדות כזו היא טבעית ובריאה ויש להקשיב לה.
מנהל פורום פסיכותרפיה
