קונפליקט

שלום, אני בסוף שנות העשרים שלי רווקה עובדת בחברת היי טק לכאורה יש לי הכל משכורת טובה וכו' לא רע לי טוב לי בעבודה אבל החלום שלי לעסוק במשהו תורם יותר (אני יודעת שתורם לי שאני לא חסרה בעולם הרפואה) להיות רופאה לא מרפה ממני. ולעיתים כשאני חושבת על המצב שבו אני היום יש לי מעט דכדוך ותחושה גדולה של החמצה. העניין הוא שכאשר אני חושבת על ממוש הרצון אני נתקפת בתחושות של חרדה ודיכאון : איך אני יסתדר בחיים:איך אני יתפרנס? מי ירצה להתחתן איתי במצב כזה? האם אני יצליח לשלב הורות וכד' (אם הייתי נשואה עם ילד או שתיים ובעל שמקבל זאת ומצב כלכלי טוב החששות היו נעלמות) כי בכל אופן זה סיום לימודים באמצע שנות השלושים ועוד לפני התמחות. אני מפחדת שאם אני ילך על זה אני ימצא את עצמי רווקה בלי ילדים רק עם קריירה ביד.. יכול להיות שזה לא מציאותי אבל יש לי חרדה כזו.(בכל אופן אישה עובדתומשתכרת יותר נוח מאשה סטודנטית) שתוקפת אותי חזק לאחר שאני מחלטיה שאני עושה שינוי. בקצור מצד אחד אני רוצה שינוי כי גם המצב העכשוי גוםר לי להרגיש פספסוס ומצד שני חבל שאבא שלי לא רוטשילד.. איך אני יכולה להרגיש טוב או בהשלמה עם המציאות שלי או בשינוי ללא חרדה? תודה מראש.

שלום אלמונית, בכל בחירה שאנו עושים בחיים יש החמצה של האפשרויות שלא בחרנו בהן. כיום, כשאת בהייטק, את חשה את ההחמצה בקשר לרפואה ויכול מאוד להיות שאם וכאשר תבחרי ברפואה, תחושי החמצה בקשר להייטק (ואת החסרונות של לימודי רפואה את מונה בעצמך, גם בפנייתך, כשאת עדיין בהייטק). נשמע שקשה לך לסגור עניין מבפנים בלי "להתאבל" על האפשרות שהוחמצה (ולא משנה כרגע באיזו אפשרות בחרת ועל איזו אפשרות בחרת לוותר). הקושי הזה לסגור עניין הוא חלק מנטייה אובססיבית ו/או דיכאונית וכדאי לדעתי להתייחס אליו במסגרת ייעוץ מקצועי. היום הוא מופיע בהקשר של בחירת מקצוע ומחר הוא יכול להופיע סביב בחירת בן זוג, כך שכדאי לטפל בשורש הבעיה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ברור לי שאם אני יבחר ברפואה גם יהיה לי רגעים קשים שאני מודעת להם כבר עכשיו למשל כל העניין של לימודים מאוחרים עם צעירים ממני בעשר שנים.. זה יכול לתת מידי פעם תחשות תיסכול. אבל מה תכלס? אם העיסוק שלי בזה זה חלק מנטיה דכאונית כמו שציינת, אז זה כאלו יש לי בעיה כללית שאינה קשורה לתחום המקצועי ורק מתבטאת דרכה, האם לא הייתה הנטיה הדכאונית לא הייתי מרגישה את התחושה הזו מידה מסוימת של בלבול( ואולי גם מעט תחושה של כעס על כל הגורמים שבגללם לא למדתי מה שתמיד רציתי) ואם לא אז יכול להיות שאני יכולה לגנוז הכל ולומר זה בעיה של דכאון?? לא כל כך הבנתי איך למקד להתייחס לענין.