הפרעה קטנה

שלום גידי, אני בת 22, סטודנטית לביולוגיה.. לאחרונה שמתי לב לתופעה שמעצימה אצלי: כמעט לכל תחום בחיי אני מוסיפה מעין אולטימטום, למרות שאולטימטום גם הוא לא הניסוח הנכון. אתן לך דוגמא: "במידה ואפתור את כל הסודוקו, זהו סימן שאקבל 100 בכימיה אורגנית" או "אם אסיים את השלב במשחק הזה, סימן שאני אצליח", בסגנון הפרסומת של "רק על הקוים" שהיתה לפני שנים רבות. ברור לי לחלטין שדברים מהסוג הזה זה שטויות במיץ (בעיקר לאור העובדה שסיימתי את כל הסודוקו אבל נכשלתי בבחינה בכימיה אורגנית...). ובכל זאת, זה קצת מציק לי. אני אמנם לא מסתובבת כל היום עם התנאים הללו בראש, אבל העובדה היא שאני עושה זאת מבלי לשים לב. אני גם מרגישה גם צורך עז למלא אחר התנאי שלי. לפעמים אני מכריחה את עצמי לא לקיים את התנאי שהצבתי לעצמי בראש, מעין נסיון מרפא לתופעה המעצבנת הזו. רק אציין, שגם אמי עושה בדיוק את אותם הדברים, ובדיוק באותן השיטות. זוהי מן התנהגות כפייתית, ולמרות שזה לא מעיב על החיים שלי, אני חוששת שזה עלול להתעצם ולהשתלט.

שלום שולה, משפטי תנאי מסוג זה עומדים אכן בבסיס החשיבה של הסובלים מהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD). קשה לנבא אם זה יחמיר ו/או יתחלף במשפטי תנאי, אובססיות או קומפולסיות (פעולות) אחרים ומומלץ לטפל בכך ע"י טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (שוב המלצה על ספרם של עדנה פואה ורייד וילסון, "די לאובססיה" בהוצאת "מודן" - ראי הפניות למטה). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com