תלות

רציתי לשאול למה לרוב מתפתחת תלות במטפלת? מאיפה זה נובע? והאם זה תלוי בתכנים? והאם זה לא טבעי או לא בריא לא להיות תלוי בה? כלומר האם זה שלב הכרחי בטיפול ארוך טווח? ואיך מורידים את רמת התלות? איך המטפלת אמורה להתמודד עם דבר כזה? ואיך המטופל אמור להתנהג עם ההרגשה הזו? אני שואלת כי זו ממש הרגשה שונה ומשונה, מעיקה, מפחידה, ומפריעה!!! תודה

שלום א.פ.ס.ח , מעבר להסברים הפסיכואנאליטיים המעמיקים יותר, יש לציין - קודם כל, שהמעמד הטיפולי עצמו הוא מצב היררכי של עוזר ונעזר, אשר בו העוזר נמצא מעל הנעזר מרוב הבחינות. מעצם חלוקת התפקידים הזו, הנעזר תלוי בעוזר. הדבר נכון לגבי כל פנייה לקבלת שירות: אנחנו תלויים בכל רופא שאנו פונים אליו ואפילו כשהולכים למספרה, אנחנו מפקירים את שערנו לטיפולו של הספר ואין לנו יותר מדיי שליטה על כך (ואני אכן מכיר לא מעט נשים שחרדות לגורל תספורתן). ואולם, רוב ההעזרויות הללו הן נקודותיות וחד-פעמיות וניתן להחליף את העוזר ביתר-קלות. בטיפול פסיכולוגי, בעיקר כשהוא ממושך, היחסים הבלתי-שיוויוניים הללו ממשיכים לאורך זמן ועל כן אך טבעי שהמטופל ירגיש תלות במטפל. ברור, שאם יש נטייה מוקדמת של האישיות לתלות באנשים בכלל (למשל, אם הורי המטופל גילו כלפיו הגנת-יתר), המטופל נוטה להגביר את התלות המוכתבת במילא ע"י המצב וכאן אחד מתפקידיו החשובים של המטפל הוא לא לעודד את התלות ע"י מתן עיצות מעשיות, אלא ע"י החזרת הכדור בצורה עקבית ויציבה לידי המטופל מתוך אמונה אמיתית שהמטופל מסוגל למצוא פתרונות מעשיים לקשייו בעצמו (מה שבד"כ נכון, אם חושבים על זה שרוב המטופלים היו מסוגלים לתת עיצות מעשיות מועילות לאנשים אחרים במצבם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com