גירושין, בגידה ומערכת (סטריאו) יחסים

שלום רב ד"ר רובינשטיין, תחילה אני רוצה לציין שקראתי כמה חומרים שכתבת ומאוד נהנתי. למרות החששות, וההבנה של המגבלות הכרוכות שבפניה כזו דרך פורום, החלטתי לפנות אליך. אני בת 21, סטודנטית לפסיכולוגיה שנה א'. כשהייתי בת 18 ההורים שלי התגרשו. התהליך המשפטי הסתיים לפני פחות משנה. אמנם זו לא היתה הסיבה לגירושין, אך בדיעבד התברר כי אבי בגד בצורה מאוד מכוערת. הבגידה נמשכה על פני יותר מארבע שנים. (אציין רק, כי אבי תמיד נתפס בעיניי כדמות הפאסיבית ביחסים שלו עם אמי.) לאחר נסיונות לא קלים של שמירה על קשר עם אבי, הקשר נותק- ניתן להגיד כי בצורה פאסיבית על ידי, למרות שאת המילה האחרונה הוא אמר- ברגע של כעס. במהלך השנתיים האחרונות שלחנו הודעות 'יום הולדת שמח' בלבד. אני לא מדברת עליו כמעט. הכעס כלפיו מאוד גדול. זה אולי יהיה קיצוני להציג זאת כך, אבל הוא נכשל בעיניי כאבא, כגבר, כדמות בן זוג מייצגת וכאדם. במהלך השנה וחצי האחרונות אני נמצאת במערכת יחסים מדהימה. בן זוגי הוא חברי הטוב ביותר. אנחנו מדברים על הכל, מאוד אוהבים ותומכים אחד בשני. ככל שהקשר מתחזק והאהבה גדלה אני מוצאת שהדבר ממנו הכי חששתי מחלחל לתוכי- השפעת אבי, תהליך הגירושין והבגידה: -אני פוחדת מבגידה (מה שמפתח מין 'פנטזיה' אצלי- איך בן זוגי בא ומתוודה בפני שהוא בגד בי בטעות- ואני באותו רגע מבלי לאמר מילה עוזבת אותו ) - אני פוחדת שאני תלותית (מה שמאוד רחוק מהמציאות- כיוון שאני בן אדם מאוד עצמאי) - מנגד אני רוצה שהוא יהיה תלותי בי. שירצה אותי יותר ממה שאני רוצה אותו. - אני פוחדת שהוא יסתכל על בנות אחרות (למרות שאף פעם לא הייתי קנאית מדי). כל הרגשות הללו מובלים רגשית. ההיגיון שבי יודע שאין לי ולו סיבה אחת לחשוש. הרבה ריבים שפורצים בגללי מכילים בתוכם את כל המשקעים הנ"ל, אך מבחוץ אני 'עוטפת' את הריב בסיבות חיצוניות לחלוטין. בן זוגי חשוב לי מאוד, כחבר. אני לא רוצה לפגוע בו. ואני לא רוצה שמערכת הזוגיות שלנו (או כל מערכת זוגיות שתהיה, אם תהיה לי) תושפע מהעבר שלי בצורה כזו. האם כדאי לי ללכת לפסיכולוג או שאולי מתוך ההבנה, ונסיונות 'בהביוריסטים יותר' שאנסה על עצמי תבוא בישועה :) תודה רבה רבה

שלום אירית, אני ממליץ מאוד על טיפול פסיכולוגי במקרה שלך. את ההפרדה שאת שוקלת לעשות בין אביך ובין גברים אחרים יהיה לך קשה מאוד לעשות בכוחות עצמך. החשש שלך מבגידת החבר הוא (כמו כל תופעה פסיכולוגית) רב-גורמי ואינו תוצאה בלעדית של בגידתו של אביך. אמנם ילדי גרושים נמצאים בסיכון גבוה יותר לגירושין וגירושי ההורים משפיעים, ללא ספק, על הזוגיות של הילדים, אך גם כאן אפשר להבחין בהבדלים בין-אישיים בין צאצאים שונים להורים גרושים. תוך כדי טיפול אפשר לערוך גם ניסיונות התנהגותיים-קוגניטיביים וגם ניסיון פסיכודינאמי להפריד בין אביך לבין חברך. אני גם מאמין שנורמליזציה של הקשר עם אביך במסגרת טיפול כזה יכולה לתרום משמעותית לאסוציאציה האוטומאטית שאת עושה בין בגידתו לבגידה אפשרית של חברך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://gidihterapy.com