לגבי הרצון לחיות

לגבי הרצון לחיות אימייל ששלחתי למישהו שאני מכיר. חשבתי שיכולה להיות חשיבות טובה לפרסום ההודעה גם כאן. אני לא יודע אם יש לי רצון לחיות כי לאחרונה אני נוטה יותר ויותר לחשוב שהחיים יכולים להיחשב ככאלו אשר לא מומלץ להיות בהם ואולי במקרה שלי הדבר הרבה יותר מהותי. אני ממש מרגיש לפעמים שהדבר הכי טוב שיכול לקרות זה שאני אמות כי אז אני לא אצטרך להיות בעולם עוד וזה הקלה רבה בהרבה מאוד מובנים שלא להיאלץ לסבול כה הרבה. למשל מאי סובלנות של בני האדם בכלליות. אני שואל את עצמי אם החיים בישראל הם הרבה יותר גרועים עבורי מאיך שהיה אם היית גר למשל בקנדה או בארצות הברית. אני לא אומר ששם לא יהיה לי מאוד גרוע אבל עדיין יכול להיות שהרבה יותר טוב. מצד אחר יש הרבה בעיות שקשורות לזה כמו הסתגלות לשפה אשר אולי אני לא מרגיש איתה בנוח. בכל אופן יכול להיות שאולי בעצם ישראל היא עדיפה אם אני אתנסה בארץ אחרת בצורה רצינית אבל לפי מה שנראה יכול להיות מאוד שלא.. בכול אופן יש לי דחף חזק לרצות לגור בארץ דומה לאלו שציינתי ואני מרגיש אי הגינות איומה וכפייה בזה שאני נאלץ לחיות במקום אחד אשר הוא לא לפי בחירתי וזה דבר נוראי לדעתי. ישראל יכולה להיחשב במקרים רבים כמקום הרבה פחות מתקדם וזה אולי אחד הדברים שמדכאים. לגבי הרצון לחיות. אני לא בהכרח מסכים עם הגישה הרגילה בנוגע לזה שמי שלא רוצה לחיות יכול להיות שיש לו בעיה מסויימת ואני מאוד מאוד כועס עליה. אני מאוד הייתי רוצה לעודד את הכיוון מחשבה באוכלוסיה של התהייה אם שווה לחיות והבנה יותר טובה של הנושא שאולי הוא בין הדברים הכי חשובים שצריך לתהות עליהם. לכן אחד הדברים שמאוד קשים לי בחיים זה הדחף לרצות לחיות בארץ שהיא יותר מסודרת. וגם למשל ארץ עם פחות צפיפות כפי שיש כאן. לגור במקום לא צפוף בישראל זה גם חיסרון כי כמו שבערים התחבורה הציבורית לא טובה במיוחד אז מחוץ לעיר זה עוד הרבה הרבה יותר גרוע לפי מה שאני מבין, ויש עוד הרבה חסרונות אולי למגורים "יותר רגועים" בישראל. האם אתה מצליח לחשוב על אפשרות לא מאוד קשה עבורי על מנת שתהיה לי אזרחות בארץ מערבית אחרת שהיא מסודרת יותר?

שלום לך, אנו, אנשי המקצוע מתחום בריאות הנפש, מצווים לעשות הכול כדי למנוע מאדם לשים קץ לחייו, כך שלא אוכל לחוות דעה על השאלה הכללית יותר שמטרידה אותך, הואיל וחלק מהגדרת תפקידי הוא לעזור לאנשים להמשיך לחיות (וכמובן, לשפר את איכות החיים שלהם). באשר לשינוי סביבה - יש בהחלט אנשים שהאישיות שלהם מתאימה יותר לסביבה אחרת (למשל, אנשים מופנמים ו/או בעלי צורך מוגבר בפרטיות ירגישו נוח יותר באנגליה מאשר בישראל). עם זאת, ברור שהאדם סוחב איתו את אישיותו לכל מקום ובמקומך לא הייתי שם את כל יהבי על שינוי הסביבה. במקרים קיצוניים, כמו אנשים עם מחשבות אובדניות, אי-אפשר לנבא האם שינוי הסביבה ייטיב עמך. למשל, אם שינויים בכלל קשים לך, אתה עלול לסבול מבדידות קשה שתחמיר את מצבך בתהליך ההסתגלות לחיים בארץ חדשה. זכור שגם אם החיים באותה ארץ מתאימים לך הרבה יותר מאשר החיים בישראל, לא נולדת שם וידוע לנו ששיעורי הדיכאון וההתאבדות גבוהים יותר בקרב מהגרים. המלצתי לך היא להשלים טיפול פסיכולוגי ותרופתי נוגד דיכאון בארץ ולאחר ההטבה לעשות הערכה מחדש של כוחותיך לבנות לעצמך חיים בחו"ל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com