תלות במטפלת

נמאס לי כבר מההרגשה הזו. אני לא רוצה להרגיש את הצורך בה. אני פשוט רוצה לכנס לחדר לדבר, לשתף וזהו, לא יותר. בדיוק כמו שהולכים לרופא, מדברים על הבעיה, מקבלים טיפול וזהו. אני לא רוצה שהיא תשאר איתי כל השבוע. ההרגשה הזו, שאני תלויה בה, צריכה אותה לידי שתעזור לי בכל שלב, משגעת אותי. איך אני יכולה להיפטר מההרגשה הזו. מה אפשר לעשות שהיא תחזור להיות בשבילי מטפלת רגילה, כי הרי יהיה סוף ואני לא אוכל להיות כזו קרובה אליה, והיא לא תהיה שם בשבילי, אז אני צריכה לשים לעצמי גבולות. ** היא לא יודעת את זה, לא שיתפתי אותה ולא אשתף אותה. (שם אני כזו קרה, כזו מנומסת.....היא אפילו רצתה פעם לחבק אותי אחרי שהתרגשתי נורא, אבל לא הרשיתי לה למרות שנורא רציתי.)

שלום יוליה, טיפול פסיכולוגי, בהבדל מטיפול רפואי (אם להמשיך את הדוגמא שלך), אינו פועל עלייך בין אם את רוצה ובין אם אינך רוצה. הטיפול, לפחות בגישה פסיכודינאמית, נערך באמצעות הקשר מטפל-מטופל וממה שקורה לך עם המטפלת, אני סבור שניתן ללמוד על מה שקורה לך בקשרים בכלל. לפחות בקשר הטיפולי נראה לי חשוב מאוד לצמצם את הפער בין הרגשות (או חוסר הרגשות) שאת מפגינה כלפי חוץ ובין הסערה הרגשית הפנימית שלך. אני מבין את הפחד מתלות במטפלת, אך הואיל וזה מה שקורה בעולמך הפנימי, שמירת הפאסאדה הקרירה והאדישה ביחסים עם המטפלת בלאו הכי לא תעזור לך. לכן אני כן מציע לך להדפיס את הפנייה שלך לפורום ולהשאיר אותה למטפלת לקריאה בין הפגישות, אם כל כך קשה לך לשבור את מסיכת הקרח שאת נושאת על פנייך במפגשים איתה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com