זיכרונות בטיפול

שלום, עברתי התעללות קשה בילדות באופן חד פעמי. שמרתי את הסוד לאורך שנים רבות, ולא נתתי לו לעלות. אבל ידעתי שהוא קיים ובמצבים מסוימים זכרתי אבל לא באופן מכאיב. האירוע מנע ממני קשר זוגי. עכשיו ואחרי שהעליתי אותו באופן חלקי בטיפול (סוג של כותרות ולא יותר, כי איני מצליחה לדבר עליו באופן גלוי עם אחרים אפילו עם הפסיכולוגית החביבה שלי), עכשיו הוא עולה עם יותר כוח, הזיכרונות מציפים אותי, הנושא מעסיק אותי, ויש לי כל מיני שאלות. אבל אני נשארת עם זה עוד פעם לבד, וזה מקשה עלי בחיי היומיום. אז שאלתי, למה בכלל צריך להעלות הכל בטיפול? מה הבעיה בלשמור דברים? (אני לא פניתי לטיפול בגלל האירוע אלא בגלל סיבה אחרת, אבל הוא פתאום עלה. ממש כך, בפתאומיות) מה אפשר לעשות בענין?

שלום נעמה, אני מצטער לשמוע על האירוע הטראומטי והשלכותיו. בטיפול פסיכודינאמי אין תמיד קשר פשוט ונראה לעין בין הבעיה המוצהרת, שבגללה מגיעים לטיפול, ובין תוצאות הטיפול שיכולות להיות מוצלחות מאוד בתחומי חיים אחרים וסביב קשיים אחרים. בנוסף, מבחינות מסוימות טיפול זה דומה ל"ניתוח", כך שאם נגעתם בצלקת הטראומאטית, האפקט המיידי שיש לדבר הוא עיסוק-יתר אובססיבי באותה צלקת, כאשר התקווה היא שלאורך זמן עיבוד האירוע הטראומאטי יפחית מהטראומאטיות שלו. אין צורך לפתוח כל דבר בטיפול ואכן לעיתים קרובות חיטוט עצמי מופרז עלול לעורר תגובות שליליות http://www.giditherapy.com/avtava.html , אך הבה נזכור שאת זו שהעלית את האירוע, כך שבלאו הכי לא הצלחת להדחיק אותו באופן מלא. פרט לכך, קשיים רגשיים הם בד"כ רב-גורמיים וייתכן מאוד שקיימות סיבות נוספות, הראויות להבהרה בטיפול, אשר מקשות עלייך ביצירת קשר זוגי. אם יש לך קשר טוב עם המטפלת, כמו שאני מבין מדברייך, גם אלה אמורים להיפתר במשך הזמן. סבלנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com