פרידה קשה!

שלום רב! אני בן 25 ולפני כשבועיים נפרדתי מחברתי כ-שנה וחצי לאחר שהתנהגותי הייתה בלתי נסבלת,ולאחר פעמיים שהנושא חזר על עצמו והיא חזרה אליי לאחר יומיים.אך כעת נראה שהיא החליטה החלטה סופית וכל תחנוני והבטחותי עוברים לידה,מה שמביא אותי למצב בלתי אפשרי שבו אני מאבד את אהבת חיי.במידה מסוימת השלמתי עם הגזירה אך כעת אני מסתובב כל היום כארי בכלוב ולא מסוגל להרגע,בכל רגע פנוי שיש לי אני חושב לטלפן אליה אך לבסוף מוותר מאחר ואני מרגיש שהיא "תשלח" אותי.חשוב לי לציין שבמשך כל התקופה שיצאנו חברתי אהבה אותי מאוד ותמיד העניקה לי. שאלתי היא ,איך אני יכול להרגע ,פשוט נמאס לי להסתובב כמו שאני על אחת כמה וכמה שבעוד כשבוע היא נוסעת לחודש ואני מרגיש שאני עומד להשתגע. שאלתי השניה היא האם כדאי לי לעזוב אותה לנפשה ולתת לה לנסוע ולחשוב או שעדיין ללחוץ פה ושמה. תודה אמיר

השאלה היא - למה היא עזבה אותך? אתה אומר שההתנהגות שלך היתה בלתי נסבלת. אתה יכול לפרט? אם כבר כמה פעמים חזרת על ההתנהגות הזאת למרות שהבטחת שלא תחזור עליה, אז אולי באמת כדאי להבין מכך שאתה כרגע לא מסוגל לתת לה את מה שהיא צריכה? בכל מקרה, אולי כדאי באמת שתירגע קודם לפני שתעשה צעדים כמו להתקשר אליה. רגע אחרי שזה קורה הכל נראה מאוד שחור אבל תאמין לי שיהיו לך עוד אהבות גדולות! תעסיק את עצמך כמה שיותר ותוציא את האנרגיות השליליות שלך בספורט - צא לריצה, לך לים וכו'. חוצמיזה תנסה לנשום עמוק ומחר בבוקר תקנה "רסקיו רמדי" או "בויירון" בבית מרקחת שהם תכשירים טבעיים להרגעה. לא תאמין כמה זה עוזר.

היא עזבה לפחות לטענתה מאחר והיא כבר לא מאמינה לי שהשתנה.....עשיתי דברים כמו חוסר פירגון לדברים שהיא עושה לבד.עשיתי "טובה" כשהייתי איתה ובכלליות גרמתי לה להיות לא מאושרת מאחר ועברה עליי תקופה מאוד קשה ולא ידעתי להבדיל בין הדברים הקשים לבין זה שהיא לא אשמה....בקשר לאהבות הגדולות היה לי את מנת חלקי באהבות וזו ללא ספק הבחורה של חיי(פשוט יודעים זאת)!!! נ.ב- אני עזבתי את חברתי ולאחר יומיים היא כבר לא רצתה אותי..... השבור.

אמיר יקירי . אני בת 28 ואני עוברת בדיוק את מה שאתה מרגיש . פרידות יכולות להיות מועילות לשני הצדדים ,כי רק כך אתה תוכל לבחון באמת את רגשותיך כלפיה . אתה כרגע נמצא בסערת רגשות -ולי יש הרושם שלקחת את חברתך יותר מדי כמובנת מאליה ... יכול להיות שהיא משחקת קצת את המשחק עכשיו -כי זה יותר קל כשהכדור ביד שלה. תנסה לקחת גם אתה צעד אחורה - אם היא לוקחת אחד - קח שניים -זה נורא קל להגיד אבל אם היא באמת אוהבת אותך היא תבהל מאוד מזה שאתה כבר לא מתקשר . תנסה להעביר את הזמן - להיות כל הזמן עסוק ,תחשוב במושגים של איש מכירות טוב: אל תגיד - מתי שתבואו אני אחכה לכם - הסחורה כאן , אלא : אם לא תבואו היום הסחורה תגמר . זה מאוד קשה - זה כמו לאבד איבר בגוף ,זה להרגיש על סף שיגעון ,זה הכל אבל לא מתים מזה ,ותחשוב מה יקרה אם היא תחזור אליך ותזכיר לך את כל התחנונים שלך - אתה כל הזמן תהיה בעמדת נחיתות. אל תחשוב שגם לה לא קשה - לא סתם היא נוסעת לחודש - אבל אחרי החודש הזה תאמין לי שהיא תתגעגע . תן לזמן לעשות את שלו ,לטוב או לרע -תנסה שוב עוד שבועיים - היא בטח תתרכך אבל בתנאי שאתה גם עובד על עצמך ומשנה את התנהגותך . זה מאוד קשה אבל לא בלתי אפשרי חזק ואמץ

שלום אמיר, אני חייב להודות שקראתי מספר פעמים שהתנהגותך הייתה הבלתי-נסבלת וכדי לוודא זאת אף קראתי את תגובתך ל"בחורה", דבר שאושש את הרושם הזה. אתה כותב שהתייחסת אל חברתך בצורה לא מפרגנת, אם להביא רק את אחת הדוגמאות, וכעת משהובהר לך שהיא אינה מובנת מאליה ולא תקבל אותה בכל תנאי, היא הפכה בעיניך ליקרת המציאות. אינני מאמין בהטפות מוסר וב"חטא ועונשו", אך הייתי מציע לך שלקראת הקשר הבא תביא בחשבון במידה רבה הרבה יותר את צרכיה של הבחורה בלי לקחת אותה כמובנת מאליה. רצוי היה שהיית עושה זאת מתוך רגשות חיוביים כלפי חברתך, ואני מקווה שהיו רגשות חיוביים כלפי חברתך ושיהיו כלפי בחורות אחרות בעתיד, אך יש לכך גם פן אגואיסטי שלעיתים קרובות איננו ששים להודות בו: כדאי להשקיע בקשר. מרגע שלוקחים אותו כמובן מאליו, חלה שחיקה שסופה מי ישורנה וכפי שאתה רואה היא בהחלט עלולה לניתוק הקשר. מעבר לכך, הייתי ממליץ לך פנייה לטיפול שיעזור לך להשתמש במשבר הנוכחי כמנוף, כך שתוכל לנצל את המשבר ככוח בונה ולסיימו בצורה טובה יותר משנכנסת אליו. בין היתר, הייתי בודק מה קורה לך עם בחורות, כי מתיאוריך עולה נימה סאדו-מאכוזכיסטית קלה (לא במובן המיני): אתה אינך מתייחס, אדיש ובהחלט מפגין יחס גרוע כלפי הבחורה, אך מרגע שהיא עוזבת אותך, אתה נכנס לחרדה והיא מתחילה להיות אטרקטיבית בעיניך. נקודה למחשבה שיש לבסס אותה בטיפול אישי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין