עצה בבקשה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ד"ר רובינשטיין שלום , אני בחורה בת 21 ויש לי חבר מגיל 16 וחצי . בזמן האחרון אני מוצאת את עצמי במצבים של "דיכאון" בגלל צורת ההתנהגות שלו כלפיי. הריבים שלנו בזמן האחרון עוברים כל גבול , הוא צועק , אומר שהוא רוצה להפרד , שלא טוב לו ולבסוף הוא מנתק לי את הטלפון בפנים . מן הסתם שגם לי יש מצבי רוח וגם אני בת אדם ואני עונה לו והמצב הולך ומחמיר אבל אני מוצאת את עצמי כל שני וחמישי בריבים קשים והרגשה של זלזול, חוסר כבוד וכו' . מיותר להוסיף שאחרי הריב הוא יודע להתנצל ולהגיד שהוא אוהב אבל זה לא משנה את ההרגשה ואת ה"צלקת" שהשאיר בי ואני מוצאת את עצמי יושבת ובוכה כל כך הרבה ומרגישה כל כך חסרת ערך . אני יודעת שהוא אוהב אותי ואני אוהבת אותו כל כך ולכן קשה לי לקום וללכת. ניסיתי כמה פעמים לעזוב אך אני כל כך קשורה אליו , גדלנו ביחד אבל כל כך רע לי ואני כבר לא יודעת מה לעשות אני כל כך מיואשת ממנו , כמה שאני מנסה להסביר לו שזה פוגע בי הוא תמיד יודע להבטיח אבל המילים אצלו הפכו לחסרות ערך כי הוא אף פעם לא מקיים . אני מרגישה שמגיע לי הרבה יותר ממנו , אני נותנת לו מעל ומעבר ומרגישה שזה כל כך לא מוערך . אני מרגישה שהקשר הזה לא בריא לי ומביא אותי למקומות שלא תיארתי לעצמי שאגיע אני ממש לוקחת ללב כל מילה שפוגעת , כל טלפון שלא מגיע וכו' אני יודעת שהכי טוב בשבילי זה לעזוב אותו אבל ניסיתי כמה פעמים ותמיד אני מוצאת את עצמי איתו (ולא בגלל שהוא מתחנן שנחזור...) לסיכומו של עיניין אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם המצב . אודה לך אם תוכל לעזור לי ולתת לי עצה של מומחה . תודה מראש והמשך יום נעים ...
שלום לי, מהגיל הצעיר שבו החל הקשר אני מבין שזה גם הקשר הראשון שלך עם בחור וחבל שהחוויה היחידה שלך עם בנים תהייה מכאיבה כל כך. ייתכן שאותו דפוס יופיע גם עם בחור אחר - ואז יש מקום לפנות לייעוץ מקצועי - וייתכן שלא, אך בהישארותך עם הבחור הזה את לא נותנת לעצמך הזדמנות לבדוק מה קורה לך עם בנים אחרים. העיצה שלי כמומחה לא תעזור הרבה אם את מרגישה שאת לא יכולה לעזוב את הבחור. (על מתן עיצות מעשיות בטיפול קראי את המאמר הבא: http://www.giditherapy.com/mlamebp.html). אני משער שאם היית מטלפנת לוורדה רזיאל היא הייתה ממליצה לך לעזוב את הבחור, או לפחות לקחת פסק-זמן מהקשר. יתר על כן, אני גם משער שזה מה שהיית ממליצה לחברה טובה לעשות במקרה דומה. הבעיה עם עיצות כאלה היא שמאוד קל לתת אותן ומאוד קשה ליישם אותן, כפי שראית בעצמך. לכן, זה אולי המקום לפנות לעזרה מקצועית, לבדוק את הדימוי העצמי שלך, ללוות אותך בתהליך ההתעצמאות והפרידה ולהישען באופן חלקי וזמני על מטפל שתמיכתו תעזור לך לקום ולעשות מעשה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com