חוששת מהעתיד

גרוש +3 בן 35, טוב לי ומאושרת. מדבר על התמסדות. חוששת מהעתיד (קינאה כשיבואו ילדיי שלי,דרישותיהם של ילדיו החומריות והאחרות שתגברנה עם השנים ועוד). כמו כן יש באופיו מן הביקורתיות, מעט חוסר סבלנות+עצבנות, אדישות אך עם זאת רכושנות, ובדברים מסוימים ספציפיים חוסר אסתטיקה... מצד אחד מסתדרים טוב, מאוד דומים ואוהבים אותם דברים, חברים טובים,אכפתיות ופירגון הדדי, הוא וילדיו מאוד אוהבים אותי. מצד שני ,אמנם גם אני אוהבת אותם אך מרגישה שזה לוקח ממני אנרגיות וקצת חודר לי לפרטיות ומה עוד שאני יכולה להשיג צעיר רווק שכל כולו שלי... הבעיה שאף אחד אחר "לא עשה לי את זה" וכעת(לצערי במובן מסוים כי אולי אני מבזבזת את זמני) הקשר עוד יותר מונע מאחרים להתקרב אלי או "לעשות לי את זה"... מה לעשות?

מנהל הפורם ד"ר גידי יחזור אחרי יום כיפור. אנא תפני את השאלה לפורם פסיכולוגיה קלינית (בדיוק אחד מתחת) לד"ר אורן שיעזור לך בשימחה:)) בהצלחה @---)--- איתן

תמשכי את הזמן ככל שאת יכולה לפחות עוד שנה שנתיים מ י נ י מ ו ם אל תקפצי למקום שבו הסיכויים נמוכים מלכתחילה. אם תעברי לחיות א י ת ו בבית שלו עם הילדים זה יוריד הרבה מסיכות משני הצדדים. את צעירה אל תדפקי לעצמך את החיים. מצד שני את תברחי ותנתקי את הקשר איתו המשיכה והגעגועים שלך אליו יגברו ואז תשיגי את האפקט ההפוך ותחשבי שהוא כן מתאים לך וכן אהבת חייך. שלך נקודה .