לחץ לחץ לחץ - עזרה

הסיפור הוא כזה: בבוקר אני קם רגיל. לא בעיות וללא מועקות (בימים כתיקונם). איפשהו אחה"צ ערב, כשעומס המחשבות מתרבה, מתחילה לחלחל לי תחושת לחץ לחלל הפה, לחלק השמאלי הקידמי התחתון של החך. זה לחץ שקורה או מסתם מחשבה מטרידה, מהרעיון שאני צריך להצליח עם הבחורות בבארים, או עם התמודדות כלשהי עם בנות המין השני או עם כל מצב שבו אני אולי צריך להוכיח את עצמי לא כבעל מקצוע בעבודה, אלא כאדם. זה קורה רק ממחשבה. וזה לחץ משתק שמעלים את כל החיות שבי, את כל חוש ההומור. ניסיתי קצת נשימות וקשה לי לומר שזה עוזר יותר מידי. וכשזה בא, זה לא עובר. עד שאני הולך לישון ואז אני קם כמו חדש בבוקר. אני בטוח שתרופה יכולה להעלים את זה, אבל אני גם בטוח שזה משהו קוגניטיבי שבמספר מפגשים עם פסיכולוג יכול להעלם. אני חייב לומר שאין לי יותר מידי צרות קיומיות בחיים: כסף, מראה ואפילו בטחון. אבל ההתמודדות עם מצבים מסויימים או א-פ-י-ל-ו הרעיון שאני אצטרך להתמודד עם מצבים מסויימים (להתחיל עם בחורות בבאר או להמצא בחברה שעשויה להיות ביקורתית בעיני, חבורה מגובשת של אנשים זרים, ויכוח פוליטי לפעמים ועוד), מעלה לי לי את הלחץ בפה, מצב שמזכיר לי כל הזמן שאני במצב רוח רע, גם אם אני לא... וזה קורה כמעט באופן קבוע, לרוב בשעות הערב וכמעט תמיד בלי שמשהו ממש קורה. רק המחשבות... וכשזה קורה, אין לי כבר חשק לכלום. הכל נעשה באילוץ. אפילו עם בחורות שאני יוצא איתן, כשאני בא עם הלחץ הזה, אין לי חשק להסתובב ואני משליך את התחושה הזאת על העובדה שזה אולי בגללן. כך שהרבה מהן לא ממש קיבלו צ'אנס, משום שאני לא רגוע. מעבר לזה, אין לי שום לחצים בחזה או בבטן, אני לא מזיע בידיים, מקרין תמיד רוגע, ללא התפרצויות זעם. אני גם לא חושב שאני בדיכאון קליני, ואני בטוח שכמו שזה בא, זה יכול גם ללכת, אם רק אדע איך להתמודד עם זה. בקיצור, אני צריך כלי שיעזור לי להתגבר על זה או אפילו לגרום לכך שזה כלל לא יקרה. ואז אני אדם אחר לגמרי. כמעט ללא עכבות, מלא חיים ועם הרבה בטחון, גם להתחיל עם בחורות וגם להתמודד עם מצבים בעייתיים אחרים. יש למישהו רעיון?

גם אם זה אולי מובן, שהכל פה מדובר בטריגרים. כשאני בחו"ל עם אנשים שנוח לי איתם, או כשאני לא נמצא במצבים בהם אני צריך "להתמודד", זה לא קורה. ואם יש אירוע או מצב שמאלץ אותי להתמודד או אפילו מחשבה על התמודדות מסויימת, זה עולה לאט לאט ומתגבר. והכל עיניין של מעין טריגרים. מחשבה, אירוע, סיטואציה. זה נראה לי מורכב וקשה להסבר על רגל אחת. ושוב, לפחות לכאורה אין לי יותר מידי בעיות של בטחון עצמי, אלא שכשזה מגיע להתמודדות שכזאת, הלחץ עולה לי ונשאר שם עד שאני נרדם, והורס לי את כל ההנאה מהמשך הערב, מזכיר לי שאני "מדוכדך".

שלום אלון, עשית הבחנה אחת חשובה במיון הטריגרים בין מצבי עבודה, שבהם יש לך מסגרת שמגינה עליך לאורך שעות היום, מגדירה אותך בתוקף תפקידך ונותנת לאישיות להסתתר. לקראת הערב המציאות מזמנת מצבים שתובעים מה"אני האמיתי" לצאת החוצה ואז אתה מתאר מצבים שהם אכן מאיימים - לצאת ל"שוק הבשר" או ל"אודישן" בבר, למשל, ולהציג את עצמך עירום ועריה מבחינה פסיכולוגית ובלי ההגנות של תפקידך, עבודתך ושאר הדברים ששומרים עליך במשך היום. להערכתי, אתה כן סובל ממה שנקרא "דיכאון סמוי" (latent depression). הדרך הקלה להתמודד עימו, או יותר נכון, להרגיע את הסימפטומים שלו היא טיפול תרופתי. טיפול קוגניטיבי לא כל כך נראה לי כבחירה מתאימה בקשר לטיפול פסיכולוגי, אלא הרבה יותר טיפול פסיכודינאמי, שבו תתמודד עם "האני האמיתי" שיוצא החוצה כשנגמרת העבודה ואיתו אתה, כנראה, חי פחות בשלום, לפחות באופן לא מודע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אולי זה דיכאון קל וחרדה, אבל הד"ר יגדיר טוב יותר. בייחוד שזה מתעורר אצלך בשעות הערב....אז זה הזמן שהחרדה קצת עולה, כי אתה יודע שאתה לבד ו/או צריך להתמודד עם בעיות אז רמת החרדה עולה וזה גורם לתסמינים הללו. לדעתי כדאי לנסות פסיכולוג/ביו פידבק בשלב ראשון.