מגורים עם ההורים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
לד"ר גידי שלום רב אנוכי בת 26, גרה עם הורי בבית. מעולם לא היה לי חבר ולא הייתי בקשר זוגי של ממש, אני גם לא כ"כ נמשכת לרעיון הזה של מציאת בן זוג, הוא יותר מרתיע ומעיק עלי מאשר מושך. בכל אופן מטריד אותי שבעצם נוח לי מדי לגור עם ההורים ולחיות כפי שאני חיה כי אני לא יודעת אם אי פעם זה ישתנה בעצם. לפעמים אמא שלי מלמלת שהיא הייתה רוצה שיהיה לי חבר אבל שהיא אומרת את זה אז עוד יותר לא בא לי להכיר אף אחד או בכלל להפתח לאפשרות הזאת. מצד שני הייתה תקופה שאני הבעתי רצון לצאת מהבית ואמא תמיד אמרה שהיא לא רואה טעם בזה כל עוד אין לי חבר לצאת לגור יחד איתו... זה גם קצת מעצבן כי אני לא רואה את עצמי נכנסת לקשר זוגי אז לפי ההגיון של אמא שלי אני אמורה להשאר כל החיים תקועה בבית? מצד שני גם אם אחליט לשכור דירה יצא שאני עובדת רק בשביל לממן את השכר דירה ולא מתאים לי סידור כזה שבו לא תשאר לי חירות כלכלית.. בכל אופן רציתי לדעת מה דעתך על כל הסיטואציה הזאת. האם יציאה מהבית וזוגיות הם נושאים שקשורים זה לזה כמו שאמא שלי חושבת או שאין קשר ולא אמור להיות קשר? (שזו דעתי, למרות שאני לא מיישמת את היציאה מהבית הלכה למעשה). ובכלל, האם אפשר לחיות בלי זוגיות ולהיות בסדר מכל בחינה? אני לא אוהבת שאנשים מרימים גבה כשהם שומעים שאני לא מעוניינת להכיר אף. האמת היא שאני גם לא מעוניינת להתחתן או להביא ילדים ככה שהמשמעות של זוגיות כבר לא כזאת מהותית מבחינתי מרגע שלא מחפשים להקים את ה"קן" המשפחת" הזה.. אשמח לדעתך.
שלום לילית, את הולכת בכיוון הנכון ועצם העלאת השאלה מעידה על בריאות נפשית, צורך ורצון בעצמאות ואני בהחלט תומך במגורים עצמאיים לפני שמתחילים קשר זוגי במקום לעבור ישירות מבית ההורים למגורים עם בן זוג. כל מה שתחסכי על שכר דירה את עלולה לשלם על טיפול פסיכולגי בעקבות מעבר ישיר מבית ההורים למגורים עם בן זוג (שעוד לא מצאת ובינתיים את מטפחת את התלות בהורייך במקום להתפתח). במחקר מקיף שעשית על מדגם המייצג חתך רחב של סטודנטים לתואר ראשון, אכן מצאתי שסטודנטים שגרים אצל ההורים במקביל ללימודים הם יותר תלותיים, נוירוטיים, מופנמים ופחות פתוחים לחוויות חדשות, פחות הישגיים ופחות תחרותיים מעמיתיהם שגרו עם שותפים לדירה או לבד: http://www.giditherapy.com/dpd.html . היציאה מהבית עלתה כאן בפורום פעמים רבות ובעקבות כך ערכנו את המחקר וכתבתי את המאמר הנ"ל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com