בהמשך- לבעיות עם ההורים

שלום ד"ר רובינשטיין, ראשית תודה על תשובתך הקודמת. קראתי גם את הקישור שלך בנושא עצמאות ומגורים מחוץ לבית ההורים. הבעיה היא שבעדה שלנו- גרוזינים לא נהוג לעזוב את ההורים לפני החתונה וכן נהוג להתחתן עם גרוזינית בתולה בת 20 לכל היותר. (בכל אופן כך זה במשפחתי, ידוע לי שיש גם גרוזינים נאורים).גם בגיל 28 אני מרגיש שמשהו קושר אותי לבית, בגלל כל הבעיות האלה שיש במשפחה שלנו. הפחד שלי הוא שגם אם אלחם לעצמאותי כדי להיות עם האישה שאני בוחר לעצמי ולא זו שאימי בוחרת לי, כל חיי אסבול וגם אשתי לעתיד תסבול. היא תרגיש מנודה, תכעס ותשנא את אימי. אני אהיה תמיד בין שתיהן - אשתי ואימי כאשר כל אחת תתלונן על השנייה. וכמו כן איני יודע למה מסוגלת אימי להגיע אם אממש את רצוני.(ממש כמו בסרט "חתונה מאוחרת") הרי היא כבר צרחה על חברתי ש"את הורסת לי את הבית ואת הבן שלי" וכשאחי התחתן היא לא הסכימה בשום אופן שהיא תבוא והיתה היסטריה שלמה על כך בבית . כמובן שחברתי נעלבה מכך מאוד. אבי חולה לב וכל המריבות שהיו בבית עם אימי לא מועילות לו.. הרגשתי שאם אימי מגיעה למצב כזה עלי לוותר. שאלתי- אם אעשה כעצתך, אפנה לטיפול, אגור בשכירות ואהיה עם האישה שלי- לא אסבול כל חיי? גם אני וגם משפחתי לעתיד? הילדים יכולים לסבול מניכור, אני ארגיש לא נעים מהורי אשתי , וכו'.. תודה רבה. נ.ב אני יודע שחברתי לשעבר איכותית פי כמה מכל מי שהם ירצו לשדך לי,שאיתה תהיה לי רמת חיים אחרת, מכל הבחינות. והחשוב מכל- אני אוהב אותה.

שלום איתי, הסרט "חתונה מאוחרת" הסתיים בחתונה ואיננו יודעים מה עלה בגורל החתן, הכלה, המחותנים וכל היתר בהמשך. לפי תיאוריך, ולמרות הרקע התרבותי-חברתי-עדתי שאתה נאחז בו, נראה לי גם אישית וגם כאיש מקצוע, שאפילו אם יקרה הדבר שאתה מפחד ממנו ביותר וייווצר נתק בינך לבין המשפחה, בין אשתך לבין המשפחה וכו' - עדיין תהייה במצב טוב יותר מאשר אם תיכנע לרצון המשפחה ותחיה את חייך הבוגרים כ"ילד" של אבא ואמא שכל רצונו בחיים הוא להשביע את רצונם. הטיפול הפסיכולוגי אמור לשנות אותך ולא את הוריך ויכול להיות שאחריו תהייה מסוגל להעניק משקל יותר פרופורציונאלי לתגובות של משפחת המוצא שלך במקום לחיות את כל חייך כדי להשביע את רצונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com