טיפול

אני בחורה מאוד סגורה ומאוד רגישה. אחרי שנה של טיפול (אני לא יודעת אם הוא היה טיפול או סוג של הסתגלות מבחינתי למקום חדש ומישהי חדשה בחיי), ואחרי כל ההימנעויות שלי מלדבר בהרבה נושאים. שאלתי השבוע את המטפלת שלי, האם היא חושבת ובכנות שאפשר להגיע רחוק איתי? האם תוכל? אז היא נתנה תשובה שמאוד הפחידה אותי: "שבכנות, היא חושבת לפעמים אם היא באמת יכולה לעזור לי או לא? כי אינה מצליחה להגיע אלי? לזכות באימון שלי? למרות כל הניסיונות שהיא עושה? דבר המשאיר אותה בדילמה? אבל היא אמרה שמבחינה אחרת היא מרגישה התקדמות מסוימת מבחינתי, כלומר בקשר איתה, והיא לא רוצה לוותר עלי? אני נורא פוחדת עכשיו שיום יבוא והיא תגיד לי זהו, שאין לה מה לתת לי יותר, אבל איני מצליחה לשפוך או לזרום איתה יותר. זה פשוט פעם ראשונה שאני בטיפול, ושאני מדברת על עצמי בכזה עומק! אבל מבחינה אחרת בא לי לא לחזור לשם יותר. נורא פוחדת אבל נורא עצבנית ממה שהיא אמרה, ולא יודעת אם אוכל לעזוב (התלות הזאת הורגת אותי). מה אני צריכה לעשות? האם להעיז ולעזוב ופשוט לעזוב את כל הטראומות מאחורה ולהמשיך בחיים? או מה?

שלום במבה, שנה היא זמן מספיק כדי לדעת אם יש כימיה עם המטפל או לא ואם אין, אז סיכויי הצלחת הטיפול נמוכים מאוד. מחקרים בתחום הערכת תוצאות טיפול מצביעים באופן עקבי על כך שאיכות הקשר עם המטפל היא הנבאי החזק ביותר להצלחת הטיפול וזאת ללא הבדל כלשהו שנמצא בין שיטות הטיפול השונות. נשמע שפיתחת תלות במטפלת, אולי על רקע נטייה כללית שלך לתלות, ולדעתי קיים בהחלט מקום לשקול את החלפת המטפלת במטפל או מטפלת אחרים. טיפול הוא סוג של שידוך ומבלי שהדבר יאמר משהו עלייך אישית או על המטפלת הנוכחית אישית, יכול מאוד להיות שמטפל אחר יתאים לך יותר. עם זאת, נשמע שאת בהחלט זקוקה לטיפול כדי להתקדם ועזיבת הטיפול ללא טיפול חלופה אינה מומלצת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com