אחותי , אולי מוטרפת?

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

18/01/2007 | 20:42 | מאת: דין

שלום גידי , אני פונה אליך בעיניין אחותי. היא בת 19, יש לה אמא שחולה בנפשה ואושפזה הרבה בפרדסיה, ההורים גרושים. כל חיינו היינו רק אנחנו האחים מלוכדים. אחותי, סיימה ללמוד ולא רצתה להתגייס. מטבעה היא לא אדם שיש לו שאיפות לחיים, לא אהבה לעבוד. היא אהבה לבלות ולהנות מהחיים , מעשנת גראס וחשיש , וכן יצאה עם מס' גברים בחייה ובכל קשר נראה היה כי היא תלותית בהם וקצת חסרת אישיות משל עצמה. לפני כחצי שנה + הכירה בחור ועברה לגור עימו. לא היינו הרבה בקשר מאז. לפני כשבוע היא חזרה הבייתה מכיוון שהחבר שלה אמר שנראה כי היא יוצאת משפיותה ועדיף שתחזור. כל השבוע האחרון היא ישנה אצלי וראיתי אצלה התנהגויות מוזרות כגון: מבטים מוזרים, בוהה פתאום, צוחקת לפתע, מחייכת ללא סיבה. גם מסתכלת בחשדנות על אנשים ועל כל דבר. הגוף שלה כל הזמן מתוח, תמיד קמה, הולכת לחדר, יוצאת פתאום, נפשה לא רגועה. היא חוזרת הרבה מאד על משפטים מסויימים: "אני אשמה, חייבת להשתנות, טעיתי..". מעבר לזה לא מדברת כמעט כלום. בתקופה האחרונה לדברי החבר שלה היא לא ישנה הרבה, גופה לחוץ, שותה הרבה מים. היא לא ברורה ולא צפויה בכלל! ההתנהגויות שלה לא נורמאליות היא בוכה הרבה, לא ישנה הרבה, מתנוענעת. יש בה הרבה אגרסיות ועצבים. החבר שלה אמר שאפילו החתולה שלהם לא מתקרבת אליה 3 שבועות. היום לקחנו אותה לשלוותא והרופא שם צמנסה לדובב אותה לדבר (ללא הצלחה ממש). האם לדעתך זה היה נכון לגשת לשלוותא? אולי כדאי טיפול של שיחות אצל פסיכולוג לפני שעושים צעד כזה של פסיכיאטר ? אני יודעת שברגע שנכנסים לטיפול תרופתי הדרך משם להחלים נפשית כבר אבודה. מצטערת על המכתב הארוך, אשמח לתשובה בהקדם. תודה רבה, דין.

18/01/2007 | 21:30 | מאת: דין

רציתי להוסיף שהחבר שלה סיפר שמעבר לעובדה שהיא הרבה זמן לא רגועה בנפשה ומקטרת הרבה נראה כי היה טריגר מסויים שגרם לה "להתפלפ". היא ישבה איתו וראו סרט, היא כל הזמן זזה עד שאמרה לפתע כי בגדה בו. הוא כעס קצת אך סלח. מאז היא לא אותה בחורה, מישהי אחרת. הוספתי זאת כי חשבתי שאולי זה פרט חשוב. על מה הסימפטומים יכולים להעיד??? דין

19/01/2007 | 09:07 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דין, קראתי בעיון רב את שתי הודעותייך ולפי תיאורייך, עשית את הצעד הנכון כשפנית לפסיכיאטר במסגרת בי"ח פסיכיאטרי. במצב הנוכחי בהחלט נשמע שפסיכיאטר, שתפקידו כולל בין היתר התאמה של טיפול תרופתי, הוא כתובת מתאימה יותר מפסיכולוג. אני גם מבין את החששות שלך שאחותך תהפוך להיות כמו אימה, אך היא עדיין צעירה, ובניגוד למה שאת חושבת, טיפול תרופתי מתאים אינו הופך את האדם לחולה, אלא עוזר להקל על סבלו ובמקרים רבים הוא אף מאפשר את הטיפול הפסיכולוגי. ככל שמתחילים בטיפול זה מוקדם יותר, התחזית טובה יותר. אני מחזק את ידייך להמשיך בתהליך שהתחלתם בו. הצוות בביה"ח הוא צוות רב-מקצועי ואין ספק שבמשך הזמן ייכנס לתמונה גם פסיכולוג, אך לפי תיאורייך במצב הנוכחי רק שיחות עם פסיכולוג לא היו עוזרות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

מנהל פורום פסיכותרפיה