מבולבל

שלום רב ד"ר אני רווק בן 35. אני יוצא מזה ארבעה חודשים עם בחורה מדהימה - יפה, חכמה, סקס מעולה, חמה ומעניקה. הבעיה היא שאני מרגיש שאני לא נותן לה את מה שאני רוצה. היא חשובה לי ואכפת לי ממנה אך אני לא מרגיש שאני ממש מאוהב בה, למרות שאני נמשך אליה כמו שלא נמשכתי לאף בחורה. יש לי המון רגשות אליה אולם אני מרגיש שזה לא מספק אותי. שאני רוצה יותר מזה. המצב הזה מתסכל אותי מאד כי חבל לי לפספס אותה. שיתפתי אותה בעניין הזה - שיש לי בעיה עם הרגשות אליה ואני רואה כמה היא מתוסכלת מהעניין אבל משום מה היא עדיין איתי. אני לא יודע אם זו בעיה זמנית, האם האהבה אליה יכולה להתפתח ולהתעצם? אולי כשאני אאבד אותה פתאום אני ארגיש את הרגש הזה? אני מודה שלפעמים אני מחפש הזדמנויות "להרוס את הקשר" או במילים אחרות מחפש אותה בקטנות, ואז כשהיא "נופלת" אני מחפש סיבות להיפרד. והיא משכנעת אותי הן במילים והן בהתנהגות לא להיפרד. נכון לעכשיו אנחנו ביחד, אבל אני מרגיש שיושב לי משהו על הלב. יש לציין כשאנחנו ביחד לפעמים יש מריבות אך רוב הזמן ממש כייף לי איתה והתקשורת בינינו מעולה. האם אתה מבין את התסכול שלי? מה ניתן לעשות? ושאלה שממש מטרידה אותי - האם לדעתך זה קשור אלי ולדפוסים הזוגיים שלי (כי לכאורה הבחורה הזאת ממש מושלמת בשבילי)? אודה לעזרתך בייעוץ ובהארת עיני בנקודות למחשבה עצמית תודה.

שלום מבולבל, כדי להשיב לך בצורה אחראית יותר יש להכיר אותך ואת היסטוריית הקשרים שלך באופן אישי. על פניו הייתי בודק את ההשערה שמי שמעוניינת בך מפחיתה את העניין שלך בה ולהפך וזאת על רקע קושי בדימוי העצמי שלך, או ליתר דיוק, ביחסים שלך עם עצמך, המשתקפים ביחסיך הזוגיים. הבעיה נשמעת בעיקר שלך והיא הופכת להיות זוגית בגלל נכונותה הבעייתית של הבחורה להישאר בקשר שבו הבחור אינו מפגין עניין חד-משמעי בה (כנראה על רקע בעיות שלה עם הדימוי העצמי שלה). אולי שני המאמרים הבאים יאירו את עיניך במקצת: http://giditherapy.com/hasl.html http://giditherapy.com/bam.html אם כי המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהתמיד בו, למרות שיש לי חשש שתרצה לעזבו מייד כי תיצור קשר אמביוולנטי גם עם המטפל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com