חברה?!

בעבודתי יש מזכירה...די טיפשה....חסרת ביטחון, קנאית ורעה. מתוך רחמים, עזרתי לה. תפקידה להיות מזכירה ולעשות עבודות מזכירותיות....מן הסתם. אך שנותנים לה לעשות עבודות היא מיד מתעצבנת, מנבלת פיה ואני לא נשארת חייבת. אמרתי לבוס שהיא המזכירה שלו ושל המחלקה, כי לא ייתכן ככה. הוא ניסה להרגיע את העניינים ולומר שהיא בסך הכל בחורה טובה חוץ ממעידות.....היא פשוט לא מוכנה לעבוד. רוצה להיות מנהלת אבל היא מזכירה! צירפתי אותה לחוג בו אני הולכת..כדי לעודד אותה, אך בענייני עבודה היא מתנהגת אליי ממש לא כראוי. מרכלת עם אחרים, מרכלת לבוס, מתקשרת אפילו לאנשים.... במקרה האחרון אף הודיעו לה הרבה עובדים כי הגזימה וכי אני צדקתי. הבוס ראה שיש הרבה עבודה שלא נעשית על ידה, אז מה עושים במוסד ציבורי? מביאים עוד עובדת....כשהעובדת החדשה באה היא חשבה שזו המזכירה שלה ואני ממש התעצבנתי כי החדשה היתה אמורה לעזור לי! איך עובדים עם דבר כזה?

שלום שירה, מתיאורייך עולה איזו ציפייה שהמזכירה תשתנה או שתסולק, וכשהיא אינה עומדת בציפיות (הלכאורה מוצדקות) שלך, את נכנסת למצב של תסכול וכעס. ראשית, הייתי ממליץ לך לא לצפות ממנה לכלום. אם החלטת לעזור לה מסיבה זו או אחרת, אל תצפי לתמורה, לא בעבודה ולא מחוץ לעבודה. אם העזרה שנתת לה עשתה לך טוב, יהיה זה שכרך. לסיכום, עלייך לקבל את המזכירה הזו כנתון שאי-אפשר לשנותו וצריך לחיות איתו. מעבר לכך, הייתי מציע לך לערוך בדק בית עם עצמך לגבי היחסים הבין-אישיים שפיתחת בעבודה, משום שאת מלינה גם על כך שהעובדת החדשה עוזרת למזכירה ולא לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com