ענייני אהבה.

ד"ר גידי רובינשטיין שלום רב, רק חזרת מחופשת מחלה. איך אתה מרגיש? דאגתי לך. שלומך היה מאוד חשוב לי. אתה עושה כאן עבודה נפלאה ומגיע לך את כל הטוב שבעולם. בחזרה לענייננו: אני בקשר רומנטי עם בחור בגיל 26 ואני בת 31 (נראית צעירה מכפי גילי). אני חולת סכיזואפקטיב וברמסיה קלינית והוא חולה מאניה דיפרסיה (מאוזן) + ocd (הכדורים לא עוזרים ו). שילשום הרמתי אליו טלפון, העמדתי בפניו אוטלימטום: שאנחנו לא מדברים מספיק, שאנחנו צריכים להפגש יותר (יום שישי+יום שני רק בקבוצת תמיכה זה די דל, לא?). סיכמנו שנישאר ידידים. אתמול הוא שולח לי אס אם אס: אני אוהב ומעריך אותך יותר מכל חברה שהיתה לי. הוא שלח לי את האס אם אס כשהייתי בעבודה, אז אחרי שעתיים התקשרתי אליו ודיברנו. זה שוב נגמר בכך שאנחנו ידידים. דרך אגב, בשיחה שלי שלשום איתו, מאוד היה קשה לו והוא רצה שהתשובה תצא ממני: ידידים או יותר. אני הייתי יותר זאת שהחליטה - אז החלטתי: ידידים. עד עכשיו הוא אמר לי מספיק משפטים סתומים: ממש התעוללות מילולית: "אני לא נמשך אלייך". (זה היה בתחילת הקשר. משראה שלא נעלבתי, פתאום חזר בו והתחנן להזדמנות נוספת). "אני אוהב אותך אבל לא מאוהב בך" "מבחינה חיצונית את בינונית בעיני" "סקס זה שטויות". "אני מחפש מישהי שתהיה גם יפה מבחוץ ויפה מבפנים" - עם עדיפות לפנימיות (הוא חושב שאני מושלמת מבפנים). "הקשר שלי איתך זה יותר טוב מכלום". "אני רואה את עצמי בתור מישהו שיכול להעזר הרבה בחוכמה שלך, לי לעומת זאת אין מה לתרום לך". "שאלתי את אמא שלי אם את יפה או מכוערת, ואמא שלי אמרה: יפה. זה משפיע עליי". "אני מאוד אוהב איך שאת זורמת עם ההורים שלי". (הוא אומר שההורים שלו מאוד חשובים לו. הם במקום הראשון. קודם הם ואח"כ אחרים) "אבל בסופו של דבר, חשוב מה אני חושב". "דברתי עם בת דודה שלי על הנושא של החיצוניות והיא אמרה משהו לא יפה - את הבדיחה הידועה - אם יש בעיה עם החיצוניות של בת הזוג, שים לה כרית על הפנים בזמן שאתם באינטימיות". דרך אגב, התמזמזתי איתו, אבל לא הגענו עד הסוף. אני לא מסוגלת לתת למישהו לחדור אליי לפני שאני מסוגלת לתת בו אמון. מה דעתך על כל העניין?

שלום לאה, גם בלי להתייחס לאבחנות הפסיכיאטריות של שניכם, אם הבחור מעוניין בך רק כידידה ואת מעוניינת ביותר, זה מקור לכאב אין-סופי עבורך והמלצתי, במקרים כאלה, היא לנתק גם את קשר הידידות (אני מתאר לעצמי שזה לא פשוט ולא קל, מחייב לחתוך בצורה כואבת פעם אחת, אך חוסך כאב-לב תמידי). גם הפרעה דו-קוטבית וגם OCD מאופיינים ע"י אמביוולנציה רבה כלפי כל דבר וכמובן, הצירוף של שתי ההפרעות, מגביר את האמביוולנציה הזו, אבל אינך צריכה להיות קורבן של הגחמות של הבחור. אני צופה שככל שתתרחקי ממנו הוא ירצה להתקרב ולהפך, אך אני סבור שמגיע לך יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

איך אני יכולה ל"חתוך" אם שנינו נמצאים באותה קבוצת תמיכה (במרפאה לבריאות הנפש)? האם יש לך עצה? הרי חבל שאפסיד את הקבוצה. הרי לא יעלה על הדעת שאפסיד את הקבוצה בגללו, נכון? האם יכול להיות שאצליח לעשות על עצמי "עבודה עצמית" טובה עד כדי כך שגם אראה אותו בקבוצה, גם ארגיש בנוח וגם לא אעשה פרצופים (אם לא חיצונית, לעצמי בלב)? כלומר שאולי בהתחלה ארגיש לא בנוח אבל אם אתמיד להגיע לקבוצה ולראות אותו אולי במשך הזמן אם ארצה מספיק זה ידעך והכל יהיה בסדר? מה דעתך?