נפרדתי מגבר בשיא

בשל אובססיה קומפולסיבית שלו אלי..... זה התבטא בטלפונים תכופים כל שעה שעתיים ובהיסטריה נוראית כאשר אינני חוזרת מיידית או מרימה ישירות....ובהטפות מוסר שאני מסננת אותו.ולא שמה עליו וכדומה.... אין הוא מקבל שיש לי עיסוקים שונים חוץ ממנו....וישר מתחיל לקטלג אותי עם כל הנשים שהיו לו בחיוו.... הוא מודה שיש לו חסך עצוום בחום ואהבה מן הילדות המוקדמת...הוא בא מבית קשה יום ומשפחה ברוכת ילדים........ברוח של פעם.......חוץ מזה הוא איש נעים הליכות, מסור, נאמן, דואג ומתחשב.....איש עבודה חרוץ ומאד אחראי........ למען האמת בקשר הקצרצר הזה הספקתי להיקשר אליו...ובעיקר לרחם עליו....מאחר והוא מפעיל עלי בתמימות כל פעם מחדש מניפולציות ריגשיות מעוררות רחמים וזעם בו זמנית.... האם חוסר יכולתי להתמודד עם אהבתו הטוטאלית והפטאלית הזאת נובעת מהיותי בעלת אישיות גבולית? מדוע זה כל כך מכעיס ומקומם אותי התלות המטורפת הזאת שלו בי? האם פעלתי נכון ובשיקול דעת מספק כאשר חתכתי את הקשר ממש בתחילתו? או שזהו בעצם חשש מוסתר בתת מודע מלהינטש בעתיד על ידו? חשוב לי לציין שאני זאת שמסננת גברים ומחליטה עם מי ומתי לצאת ולא נכוותי מפרידות שבאו מן הצד השני........ואני מחליפה גברים בקצב מהירות האור....למעט ידידים אחדים ביותר שאני בקשר יזיזותי או ידידותי עמם שנים...קשר לסירוגין.....שאני היא זו ששולטת בעיתוי ובמינון של הקשר..... מה דעתך?

שלום גבולית, נדמה לי שאת התשובה לשאלתך נתת בעצמך בסיפא של הפנייה שלך. אינני יודע אם הגבר הזה נועד להיות "גבר חייך", אך אם את נוהגת כך כלפי כל הגברים ומשאירה קשרים על אש קטנה כדי לא להינטש, התשובה ברורה. ההחלטה בידייך אם להסתכן בנטישה אפשרית הטמונה בכל קשר משמעותי או להמשיך להגן על עצמך מפני נטישה ותוך כדי כך גם מפני קשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com