להמשיך?

כמעט 7 שנים שאין לי כוחות לכלום - לא לעבוד ולא ללמוד ואפילו דברים קטנים כמו לעשות כביסה או לסדר. בהדרגה הפסקתי הכל עד שלא הייתה בררה וחזרתי לבית הורי. דבר זה מדכא מאוד שכן אין אני בחורה צעירה ניסיתי במשך השנים תרופות רבות ואף אחת לא עזרה אני בטיפול פסיכולוגי כשלוש שנים וגם זה לא עוזר. מאיפה אוספים מוטיבציה כדיי להתחיל ולבנות מחדש? איך מתחילים כשאין מאיפה? אני יודעת שיציאה מבית הוריי יוסיף לי מאוד ואין לי אפשרות כלכלית לזה. כבר שנים שלא קניתי לי כלום כי אין לי כסף לא ברור מה משאיר אותי בחיים - כנראה רק חוסר המוטיבציה בלהרוג את עצמי. חודש הבא אני מפסיקה את הטיפול שהיה דרך מרפאה ציבורית מכיוון שלא קיבלתי אישור להמשיך- מכיוון שאין שיפור במצבי ולהפך מה לעשות? לאן להמשיך מכאן? אין לי כוח להמשיך...

שלום סתם, לעיתים קרובות, במצבים של דיכאון כרוני ועמיד לטיפול ההסתכלות על מצבך מן הצד מעוררת רחמים עצמיים, שמעצימים את הדיכאון וחוזר חלילה. הרחמים העצמיים הללו נובעים דווקא מתוך סוג של אופטימיות, של ציפייה לטוב בכל התחומים, של השוואה מתמדת למצבם של אחרים. מה שאני יכול להציע לך הוא לעבור לחשוב ולהתנהג ביחידות קטנות הרבה יותר - לא לחשוב על כל החיים, אלא על היום הבא שאת יכולה להעביר. בשלב ראשון מומלץ להתייחס רק ליום אחד ובמקום לקנא באחרים על חייהם הטובים, להתייחס אל אותו יום כאל "מחנה עבודה", כלומר, לעשות לעצמך תכנית התנהגויותית של מה את צריכה לעשות באותו יום (רצוי מאוד להכניס ל"מחנה עבודה" כזה חצי שעה של פעילות גופנית אירובית כגון הליכה נמרצת). הנמיכי את הציפיות, הקטיני את המטרות, חשבי במושגים של יום אחד, אל תחשבי על הדברים, עשי את הדברים הקטנים ותראי איך אפילו רחיצת כלים יכולה לשפר באופן משמעותי את מצב הרוח. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com