עבודה

שלום רב, אני עובדת במקום עבודתי כשנתיים וחצי. לפני שבוע ביקשתי העלאה של כ- 400 ש"ח במשכורת. היום הודיעו לי בע"פ כי דחו את הדיון על כך לינואר 07. ובמילים אחרות.....דחו זאת. אני עובדת חרוצה, משקיעה שעות, נותנת את ליבי ואפילו שאני חולה אני מגיעה לעבודה. במקום לצ'פר עובדים כמוני הם רק מראים כי הם לא מעריכים את עבודתי. ביקשתי בסכום זה רק בעצם החזרים עבור שיחות שאני מנהלת מהטלפון האישי שלי, החזרים עבור חניה וכד'. אינני יודעת מה לומר להם, או לכתוב להם. אם לא הייתי צריכה את העבודה הייתי אומרת שלום. אבל אני צריכה את העבודה. רציתי לומר כי מעתה אני לא אסע ברכבי לפגישות עבודה ולומר כי אין לי יותר פלאפון. אך זה יגרור אולי רק מתיחות. מה עלי לעשות? אני אקדמאית ועבודתי כרוכה בהרבה פוליטיקה בה לבוס חשוב נורא ש"נלקק" לתושבים....

שלום אור, דווקא עניתי לך בפירוט, אך התשובה לא נקלטה כנראה. הרושם המתקבל מתיאורייך הוא שאת מתאמצת ומשתדלת מאוד, אולי יתר על המידה לצורכי קידום והערכה. כולנו, כולל הממונים עלייך, גדלנו בחברה הישגית ותחרותית מאוד ולכן קיימת אצל אנשים - אולי גם אצל הממונים עלייך - להעריך פחות דברים קלים להשגה ומובנים מאליהם, כמו שאת מציעה את עצמך. יכול מאוד להיות שאם תהיי מסוגלת להרפות (to let go), לפתח מידה מסוימת של "אדישות מבורכת", של מרחק מהעבודה, תקחי ימי מחלה כשאת חולה, ירגישו בחסרונך, או במילים אחרות, ילמדו להעריך אותך יותר ולהתייחס אלייך פחות כמובנת מאלייך. אין פירושו של דבר שאת צריכה להזניח את העבודה ולהתרשל בה, אך גם לא להיראות להוטה מדיי. זה קשה מאוד לאנשים כמוך, שבאופן בסיסי, הם מצפוניים, מתמידים וחרוצים, אך נסי בכל זאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com