מה עושים??

יש לי שאלהה.בן זוגי נקלע לסיטואציה בה עליו לעזור לאחותו הבכורה כלכלית מאחר והנ"ל נכנסה לחובות עיקולים וכל החרא הזה... אני אישית נגד כי אני כועסת שבכלל אח בכור צריך לערב את אחיו הצעיר בבעיות בתחילת דרכו.אין לנו אפילו בית ולא ילדים.נישאנו לא מזמן והעניין הזה יוצר בינינו מתחים אני חושבת שמי שנקלע לצרה צריך להסתדר בעצמו ובייחוד אם הוא יצר אותה וחוצמזה אם יש בעל בתמונה הוא צריך לקחת את האחריות ולפתור המצב ולא לתת לאחרים להיכנס לבלגן בגללו. אני ממש כועסת ונוצר ריב ביני לבן זוגי כי הענין חוזר על עצמו. הוא מבחינתו מבין ומצד שני מנסה להסביר לו שהוא "נקרע" ולא יודע איך לנהוג. בכל פעם שמבקשים משהו הוא מסביר שזו פעם אחרונה אך הסיפור חוזר על עצמו יש לציין,שמדובר בהלוואות שחוזרות אלינו (לא משהו גדול) ועדיין נראה לי מעיק כל פעם לרוץ למשוך כסף ולרוץ להביא הכסף עד הבית...גם המשכורת נכנסת לחשבון שלנו ובקיצור,אני מרגישה שאין פה חוצץ .לעיתים זה ממש מרגיש שאני לא האישה אלא היא שמנהלת הדברים. אני כעוסה וכעת לא מדברת עם בן זוגי כי באמת נמאססססס לי!!! האם לדעתך אני רעה בהתנהגות שלי או שהדברים מובנים כי מה שאני רוצה זה שיהיה לנו טוב ולא יכניסו לנו כל מיני צרות הביתה?? סה"כ לא התחלנו את חיינו אנו ...

שלום נעמה, רעה את בוודאי שלא. בן זוגך חש נאמנות כפולה ואת מצאת את עצמך בתווך. מבלי להיכנס לעובי הקורה, הייתי ממליץ לך לעמוד על זכויותייך מבלי להזכיר את עניין האחות. אינני מכיר את ההסדר הכלכלי ביניכם, אך אם את רוצה משהו מהתקציב המשותף, לדעתי עלייך לבקשו בלי לבוא בטענות בקשר למה שהוא נותן או לא נותן לאחותו. כאשר בן זוגך ימצא את עצמו אומר יותר מדיי פעמים "אין כסף כי נתתי לאחותי", הוא יבין מעצמו שהוא מחוייב לאחותו על חשבונך. מעבר לכך, אני שואל את עצמי אם בן זוגך התנתק די הצורך ממשפחת המוצא שלו כדי לנהל חיי זוגיות נפרדים. יכול להיות שסביב השאלה הזו, שסיפור האחות הוא רק סימפטום שלה, כדאי לפנות לייעוץ זוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

ד"ר יקר, לא נראה לי שיגיע מצב שהוא יגיד לי שאין כסף כי נתתי לאחותי כי מדובר ב"הלוואות" בד"כ קטנות שחוזרות אליו.מדובר בחשבון משותף ולכן אני כועסת.כי אני לא מרגישה שהוא חושש מלומר לה לא בגללי אלא חושב יותר על ה"לא נעים" לומר לא. מה שקורה זה שהוא בכל פעם מסכים כי אין לו ברירה.הבעייה שזה מצב נתון שלדעתי לא יגמר כי אין להם איך לצאת מזה. השאלה המרכזית: מה הכוונה בהיפרדות מהתא המשפחתי המורחב? כשיש בעייה בקרב המשפחה מאוד קשה להתנתק נזה...האם קשר זוגי טוב הוא קשר שמתרכז אך ורק בזוג? האם העולם כזה אגואיסט? אני לא סותרת עצמי כעת(אם זה נשמע כך) -לי לדוג' קשה שלא לדאוג למשפחתי ואני עושה זאת הרבה יותר אבל השוני הוא: 1.בחיים הם לא ביקשו ממני או באו באיזושהיא טענה - על אף המצב היותר גרוע אפילו 2. מדובר בעזרה הדדית לחלוטין -שלי הייתה בעיה המשפחה נרתמה כולה לעזרה כלכלית ענקית... מכאן,כל פעם עולה בפניי הדילמה איך להפריד בין הדברים? האם להפנות עורף? (במקרה שלי,הרבה יותר מסובך לדעתי...אבל כעת נתייחס למצב הנתון שלו... - איך הוא אומר יפה "לא" או נפרד מהלחץ הזה.... בינתיים עד לפתרון הבעיה (הגדולה יותר -הפרדה מהם- אם כי אני לא רואה כזו...חוץ מהסיפור הנוכחי) מה אומרים? איך לא פוגעים? האם למצוא שקר לבן? האם זו לא חוצפה...להמשיך ולבקש למרות שהועבר מסר שאין!!!! מהיכן לתת. על זה אני כועסת יותר מכל. לו אין בעיה עם החוצפה שלה!! אני חוששת שבגלל טוב ליבו זה לא יגמר לעולם.