הורים ומעבר דירה

שלום, עברתי דירה לגור עם חבר שלי בפעם הראשונה בחיים. שנינו גם מעולם לא חווינו מעבר דירה בעבר במסגרת המשפחה. הבעיה שפתאום התעוררה היא שאמא שלו רוצה עותק של המפתח של הדירה "לשעת חירום" - כדבריה. היא ביקשה מאיתנו עותק של המפתח (יותר נכון, כמעט דרשה, או הציגה זו כעובדה) והתעורר שקט כזה...מביך...חבר שלי לא אמר כלום ואם הוא לא אומר כלום אז ברור שאני לא אגיד כלום, זאת אמא שלו...אחרי הכל. אז היא אמרה שהיא מבטיחה שלא תטריד. שנינו מאוד לא מתלהבים מהנושא בלשון המעטה. אנחנו רוצים את העצמאות שלנו, את הפרטיות שלנו. אני, אגב, מאוד קנאית לפרטיות שלי ואני לא סומכת על אמא שלו בנושא הזה כי היא בן אדם פתוח כזה. בכלל המשפחה של חבר שלי היא פתוחה כזאת ופחות שומרת על פרטיות, למשל: כשאחותו עמדה ללדת בדיוק ישבנו עם המשפחה שלו + הדודה וילדיה לאכול וקיבלנו דיווחים פרטניים בטלפון על כמה פתיחה יש לה ומה דחפו לה לנרתיק כדי לזרז את הלידה. אלוהים אדירים!!! אם מישהו היה עושה לי דבר כזה הייתי מאוד מאוד כועסת עליו. כי לא כל דבר כולם צריכים לדעת, אפילו שזה משפחה. אפשר לומר: " הלידה בתהליך, נותנים לה זירוז" וכו'. מצד שני, המשפחה שלו מאוד נחמדה וגם המעגל שבד"כ יודע את הדברים המביכים הוא לא גדול אז לכן זה לא כל כך נורא כמו שזה אולי נשמע. ונחזור לעניין המפתח לדירה - מצד אחד אנחנו מאוד לא רוצים לתת לה מפתח. אפילו חלמתי בלילה שהדלת שלנו נופלת ופתח הדירה נשאר פרוץ - כמה סימבולי. בהתחלה הייתי בטוחה שזאת רק בעייה שלי אבל מהר מאוד הבנתי שגם חבר שלי נגד הנושא ולא יודע מה לעשות. הוא פוחד להגיד לה לא. האמת היא שלא שאלתי אותו בדיוק ממה הוא פוחד, אבל אני יכולה להגיד שאני הייתי חוששת שהיא תיעלב, ובמיוחד כשהיא עוזרת לנו בכל מיני דברים באופן שוטף, כי היא גם גרה קרוב - שזאת עוד בעיה כי אנחנו חוששים מהקרבה הזאת ובמיוחד אם יהיה לה מפתח. אמא שלי לעומת זאת גרה בעיר אחרת. לעומת אמא של חבר שלי, לה לא תהיה לי בעיה לתת מפתח כי הסיכוי שתגיע אלינו סתם כך בלי להודיע וגם עם להודיע הוא קטן כי קשה לה לנסוע את המרחק, וחוץ מזה, כמו שאני מכירה אותה אנחנו נדע גם בדיוק מתי היא באה ולא יהיו הפתעות לא נעימות. מה גם שאני סומכת עליה שהיא לא תפתח את הדלת סתם. יש לנו בנוסף בעיה גדולה נוספת שהיא בעצם גורמת לנו עוד יותר להסתייג מלתת מפתח לאמא של חבר שלי והיא: שיש לנו בדלת מפתח מובנה פנימי כך שאם נועלים מבפנים עדיין ניתן לפתוח מבחוץ בכל עת. כלומר זה לא כמו בדלתות רגילות שאתה יכול להשאיר מפתח בדלת מבפנים ואז גם אם יש למישהו מפתח הוא לא יכול להיכנס אם אתה בבית ונועל. אז מה עושים? לומר לה "לא רוצים" בעדינות? או פשוט לא להזכיר את הנושא ולקוות שתשכח או שתבין את הרמז לבד? (בכל מקרה, איך שאני רואה את זה, זה צריך להיות תפקיד של חבר שלי, לא?)

שלום קרן, טוב מאוד שגם חבר שלך פוחד (בצדק!) ממסירת המפתח לאימו. במילים אחרות, את לא צריכה להיות האדם הרע או הלא עדין בכל הסיפור הזה. קודם כל, הסירי מעצמך אחריות. זו בעיה שהיא לחלוטין בתחום היחסים בין חברך ובין אימו. את יכולה, כמובן, לתמוך בחברך במאבקו לעצמאות, אך אינך צריכה להיות צד בעניין. לדעתי, משפט כמו "אנחנו רוצים את הפרטיות שלנו" מפי חברך אל אימו אינו מעליב ותוכלו לרכך זאת ע"י ביקורים תכופים בבית הוריו, החלפת מרשמים לעוגות, החלפת עוגות וכיו"ב מחוות שישמרו על קשר טוב עם משפחת המוצא שלו וירצו את אימו במידה מסוימת ועם זאת יאפשרו לכם לשמור על גבולות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com