שמנה

שלום רב, הנני בת 30 גובה 165 משקל 89.5 ק"ג. ללא ספק שמנה....אך עם זאת סקסית לא רעה בכלל. אתמול צפיתי בהצגה שמנה שמועלית בקאמרי. בכיתי המון כי נורא הזדהיתי. בכל מקרה ובקצרה, מוצגת בחורה שמחפשת קשר. מתאהב בה בחור חתיך ומצליח אך בגלל הבושה שהיא שמנה וחבריו צוחקים עליו מחליט הוא לוותר עליה. כידוע, גם בחיים זה כך. גם אני הכרתי בחורים יפים ומצליחים אך זה נגמר די מהר.... אני תוהה כי לאחר 3 שנים של טיפול פסיכולוגי בו הפנמתי כי עלי לחזק את בטחוני העצמי וכי עלי לקבל את עצמי כפי שאני וכך עשיתי. האם לא כך הדברים? האם עלי בעצם כן לעשות דיאטה ולא לקבל את עצמי כפי שאני?

שלום שירן, אני לא בטוח שהמטפל שלך התכוון שתקבלי את עצמך כמו שאת דווקא מבחינת המשקל. הקשר בין דימוי עצמי, קבלה עצמית ואכילה כפייתית הוא קשר הרבה יותר מורכב. נכון, שבטיפול הפסיכולוגי עצמו (בעיקר בגישה פסיכודינאמית) ההשמנה נתפסת כסימפטום ואין מטפלים בו באופן ישיר. במקרים מסוימים, המלחמה החזיתית בהשמנה אינה יעילה ואכן קבלה עצמית עוזרת באופן עקיף לירידה במשקל. אינני בטוח שהבחורים המוצלחים שעזבו אותך אחרי שכבר נוצר קשר, עשו כן בגלל עודף המשקל (ואם הם עשו זאת מסיבות תדמיתיות, הם באמת לא מועמדים ראויים לקשר). הייתי מציע לך ללבן עוד את התפקיד שממלא עודף המשקל בקשרייך עם בחורים במסגרת טיפול. בל נשכח שלעודף המשקל יש גם השלכות בריאותיות מעבר לקשרים עם בחורים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

בהמשך למה שכתבתי המגוחך הוא שדווקא גברים מבוגרים, נשואים כן נמשכים אליי ורוצים קשר עימי. אך מן הסתם זה לא קשר מלבד סקס....הכיצד? פתאום אני כן מושכת?