מה ניתן לעשות?

שלום, לאחי יש שלושה ילדים. הוא ואשתו עובדים במשרות בכירות (שניהם אקדמאים) שעות ארוכות וחוזרים רק בערב כששלושת הילדים נמצאים בבית אחרי ביה"ס ללא תעסוקה. הילדה הגדולה משתלבת חברתית אך לא לומדת ועושה בעיות בביה"ס. האמצעי בדיכאון, כל הזמן מול המחשב והטלוויזיה וכשאנחנו או הוריי או אורחים אחרים מגיעים לביתם הוא מסתגר ויוצא רק כדי לאכול וגם זה בקושי - הוא כמעט ולא אוכל כלום . הבנתי שהוא מתנהג כך באופן רגיל לא רק כשבאים אורחים. מדי פעם הוא הולך לחברים או לפעילות חברתית. הקטנה לא מתחברת עם בני/בנות כיתתה, רודה באביה וזה ממלא כל בקשה שלה ללא תנאי וגבול, יש לה טיקים בפנים וכל צורת התקשורת שלה עם אחיה היא בריבים או מכות. היא תמיד צריכה להיות במרכז ולקבל את מלוא תשומת הלב ואם זה לא קורה היא בקריזה. אני רוצה לציין ששלושתם ילדים אינטיליגנטים מאוד, שלא ממשים את קצה הפוטנציאל שלהם. ההורים לא מתעניינים בהם בכלל - לא בשיעורים, לא במה שקורה להם בביה"ס, לא בחברים, ולא בצרכים הבסיסיים - אוכל, בגדים, מחלה, הבעת רגשות וכו. כשאנחנו מפנים את תשומת ליבם של אחי ואשתו לעניין הם מתעלמים כאילו הכל בסדר. הילדים היו פעם באיזשהו טיפול בית ספרי שלא הניב תוצאות כלל, בעיקר בגלל שהוריהם שללו כל איש מקצוע שבא במגע עם הילדים. השאלה היא, מה אנחנו, שרואים את התופעות האלה מקרוב ומאוד מודאגים - מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לילדים ולהורים האלה?

שלום רקפת, הרושם הוא שטיפול משפחתי היה יכול לעזור במקרה זה, אך קיימת בעייתיות רבה בהפניית יקירינו לטיפול, אם הם עצמם אינם מעוניינים בכך ואינם יוזמים זאת. מניסיוני כמטפל, כמעט כל הניסיונות של בני משפחה וחברים קרובים להפנות לטיפול אדם שלדעתם זקוק לטיפול נכשלו ובלי מוטיבציה של המטופל, אי-אפשר להגיע לטיפול וגם אם המטופל מגיע לכמה פגישות, אי-אפשר להגיע לתוצאות משמעותיות. להערכתי, ככל שתתערבי בחיי המשפחה של אחיך, תרחיקי אותו ממך, כי הוא נמצא כנראה בהכחשה ויתפוס את תגובתך ועצותייך כביקורת שאינה במקומה. הואיל ואיננו רוצים להחמיר את המצב ולגרום לכך שהוא יאבד אותך כאחות, המלצתי היא לכבד את המרחק שאחיך מבקש לשמור ממך בהקשר זה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

תודה על תשובתך המהירה והמפורטת. בוודאי שאיני רוצה להרחיק מעליי את אחי ואני לא מביעה בפניו את דעותיי בעניין בשל סיבה זו. רציתי לשאול אותך האם מבחינה אתית אפשרי לדעתך ליצור קשר (כלומר אני או הוריי ניצור קשר ) עם המחנכות של הילדים בביה"ס או עם יועצת ביה"ס או אולי העובדת הסוציאלית במקום ולהפנות את תשומת ליבן לנושא? האם זה אתי לעשות זאת מאחורי גבם של ההורים בשל המקרה החמור? אני פשוט לא רוצה שיקרה שם איזה אסון ואז כולנו נצטער שלא עשינו דבר לעזור.