התמודדות עם הורים ואימא שאותה חייבים לרצות כל הזמ

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

19/09/2006 | 20:56 | מאת: דידי

ד''ר גידי רובנשטיין שלום רב, אני מבקש לקבל כלים להתמודד עם הוריי ובייחוד עם אימי שאותה חייבים לרצות ולהצדיע לה. אני בן 35 נשוי 10 שנים ואבא לתינוקת. אימי שיודעת רק לבקר אותי ואת אשתי כמעט מעולם לא שמחה בשום דבר שקשור בי עוד מילדותי, מאישיותי ומבחירותיי, בהם גם נישואיי עם אשתי. המצב החריף לאחר פיטוריי שבועיים לפני לידת ביתי, ומשנולדה בחודש השמיני ושהתה שבועיים בפגיה בבית החולים, וכמו הרבה זוגות המציאות הקשה והמתחים שסבלנו גרמו להתערערות ביחסים, ובשפל ביחסינו פניתי אל הוריי לקבל מעט חום אהבה ומלה טובה. הוריי ובייחוד אימי "קפצו" על ההזדמנות והחליטו במקום לעזור לתמוך בנו כזוג במשבר לחדד ולהקצין את חילוקי הדיעות והפערים ולמעשה להביא לפירוד בינינו. אולם לאחר זמן מה בעזרה בליווי ובתמיכה רבה מצד משפחתה של אשתי ובעיקר חמותי הצלחנו לשקם את חיי נישואינו ועלינו חזרה על דרך המלך. מאז שפניתי להוריי, אימי החליטה שהפתרון למשבר ביחסים שלנו הוא פירוד ומצאה לנכון להילחם בכל כוחה בזוגיות שלנו ולמעשה להביא לפירוד ולסכסוך בינינו, דבר זה בא לידי ביטוי לא אחת בדיבור מזלזל ופוגע בי ובה, הערות קנטרניות, ודרישה בלתי מתפשרת מצד אימי לראות את התינוקת אצלה בבית ולא לראות את אשתי, והיא לא מפסיקה לעשות מניפולציות שונות ומשונות תוך סחיטה רגשית, העלבויות ללא סיבה, פרצופים מכורכמים ואמירות מכוערות על אשתי מאחורי גבה או אף בנוכחותה על מנת שאביא את בתי לבד אליה . משחדלתי לבוא לבית הורי היא נוהגת לשלוח אלי את אחי הקטן ואת אבי שיקנטרו אותי וירגיזו אותי ושולחת עימם כל מיני מסרים להוציא אותי משלוותי . הניכור הגובר והולך מצידם של משפחתי גם נתן את אותותיו ביחסיי עם אחיי האחרים שכולם מלבד אחד "ישרו קו" עם אימי ואחד מהם עימו לא הייתי בקשר שנים רבות אף תקף אותי קשות בטלפון לאחר שניסיתי לעמוד על טיב יחסו אלי מה שמוליך בוודאות לאימי שהייתה מאחורי התקפות אלה. למרות ניסיונות רבים מצידי להגיע להידברות עם הוריי ארוחות משותפות, שיחות ארוכות וכו' תמיד הסתיימו ניסיונות אלה בריב ובצעקות. לפיכך החלטתי להפסיק כרגע כל קשר עם משפחתי למרות שזה קשה לי עד מאוד (הם גרים באותו רחוב שחמותי גרה )כשאני עובר ליד הבית של הוריי קשה לי לעבור הלאה ולא להיכנס. אני חש כי הוריי לא מכבדים אותי ובוחרים להעליב אותי ולרדת לחיי בכל הזדמנות. בכל רגע שרק יכולים הם מזכירים לי כי אשתי היא אישה שלא שווה לי בשום קנה מידה ולא מגיעה לקרסוליים שלי, ובקיצור לא נותנים לנו לחיות בשלווה . אימי מעמידה את עניין הבת שלנו כי רק אותה היא רוצה לראות ואני ובמיוחד אשתי אינם מעניינים אותה. הזמנתי את אימי מספר פעמים לבוא לבקר בביתנו. אימי טוענת כי אינה רוצה לבוא כי היא לא מרגישה נוח אצלנו בבית בגלל אשתי ושאני אבוא אליה. כיום אני עובד מהבית על מחשב ואינני יכול לצאת כל כך והיא מודעת לכך שהיא מוזמנת בכל הזדמנות לביקור שלה כמובן בתיאום כך שתוכל לעזור לי עם הילדה. המצב כרגע שאין לאימי עניין לקבל לא אותי ולא את אשתי כפי שאנחנו ומבקרת אותנו לא פעם פוגעת ומעליבה. אינני יודע מה לעשות אני במצוקה גדולה ,מצד אחד אני רוצה להיות בקשר עם משפחתי ,ומצד שני אימי שולטת בכולם ודואגת להשחית את שמי ושם אישתי ולא נותנת את דעתה על כך שהיא פשוט הורסת ומחבלת במו ידיה בכל חלקה טובה. אני מתהלך עם מצב רוח רע מזופת רואה איך הורי אשתי נותנים אהבה מפרגנים מקבלים אותנו ,ואילו הורי משפילים מרכלים מעליבים ולמעשה יורקים עלינו . יש לנו חובות גדולים בשל רכישת הדירה אני עובד מהבית לחסוך המטפלת . אשתי עובדת רוב שעות היום מחוץ לבית. אני מבקש לקבל כלים להתמודד עם בעיה כאובה זו.

לקריאה נוספת והעמקה
20/09/2006 | 11:36 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום דידי, "צריך שניים לטנגו" ולפי תיאוריך, למרות "מרד גיל הנעורים" שעשית לאחרונה מטעמי הישרדות, שיתפת פעולה במשך זמן רב (אולי כל חייך?) עם הטרור שאמך מנסה להשליט בחייך. למזלך הרב, אשתך וחמותך "הצילו" אותך מידי אמך, אך המלצתי היא להשתמש במומנטום הזה, בהחלטה שלך לא להיפגש עם הוריך, כדי לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהתבגר. לפחות כמו שאתה מציג את אמך כאן, היא נשמעת דמות שתלטנית וסרסנית, ולא אתפלא אם מחסומים אחרים בחייך הם תוצאה של אותו יחס. למעשה, אמך אינה מסוגלת להפריד בין צרכיה לצרכיך, אלא שבמשך זמן רב שיתפת פעולה איתה ונוצרו קשים שכיום הם קשים יותר לשינוי. עם זאת, התמיכה של אשתך וחמותך וההחלטה שלך להימנע מפגישה עם אמך נשמעות לי כעיתוי מצוין להתחיל טיפול בעצמך, משום שהרושם הוא שמבחינה תפקודית-טכנית הצלחת להתבגר אך מבחינה רגשית, אתה עדיין "ילד של אמא". זכור שהמשאבים נמצאים בידיך כעת ואמך מעוניינת בקשר איתך. התינוקת היא שלך ואתה יכול לקבוע מתי ובאילו תנאים אמך תראה אותה ואותך. בינתיים, אני מבין את הפנטזיה שלך על משפחה מורחבת הרמונית ושיתוף פעולה בין שתי משפחות המוצא, אך כנראה במקרה של אמא שלך אתה צריך לשמור על הפרדה כדי לשמור על נישואיך והמשפחה שהקמת ולכל היותר לאפשר לאמך לעשות בייביסיטינג לתינוקת פעם בשבוע אצלה בבית ואולי לשתות איתה כוס קפה לפני ואחרי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

20/09/2006 | 12:23 | מאת: דידי

לכבוד ד''ר גידי רובנשטיין, אני מאוד מודה לך על תשובתך אכן קבעתי לעצמי פגישה עפ פסיכולגית ואני מקווה שאצמח מתגובתך זו . בברכת שנה טובה לך .

מנהל פורום פסיכותרפיה