כמה שאלות

-אם אני יוצאת נורא נסערת מהפגישה, האם אני אמורה לצפות שהמטפלת תדאג לי, שתתקשר או לשאול בשלומי אחרי זה, או שזה מעבר לאתיקה, ולגבולות של יחסי מטפל-מטופל. -והאם בקשת הוספות שעות טיפול (כלומר 2 בשבוע) מצד המטופל משמעו שהוא הפך לתלוי במטפל ויש לעבוד על זה בטיפול עצמו. -והאם התעסקות יתר בנושא הטיפול אחרי שעות הטיפול (כלומר קריאה, אינטרנט, פורמים) זה מזיק לטיפול עצמו? תודה

שלום דנה, כל אלה שאלות שצריכות להיות נידונות בטיפול עצמו. האתיקה המקצועית בוודאי אינה מונעת התקשרות עם המטופל בין הפגישות במקרים של דאגה לשלום המטופל. אם המטפלת לא עשתה זאת, אני מניח שהיא רצתה להעביר לך את המסר שהיא לא מתרגשת יותר מדיי מההתרגשות שלך ורואה בה חלק טבעי מהטיפול. הגברת תדירות הפגישות עלולה להגביר את התלות, לפעמים מדובר בנסיגה בשירות האני, כלומר, בירידה לצורך עלייה ולפעמים (בעיקר אם יש לך נטייה טבעית לתלותיות) היא עלולה להפוך אותך לתלותית מדיי, גם בין הפגישות, ביחסייך עם אנשים אחרים. עיסוק-יתר בטיפול מחוץ לשעות הטיפוליות לאו דווקא מחבל בהכרח בטיפול עצמו, אך הוא אינו רצוי, משום שמחקרים מצביעים על כך שנבירה או חיטוט עצמי (rumination) מגבירים דיכאון ומנציחים אותו: http://www.giditherapy.com/avtava.html . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com