עצבנות יתר

יש לי שאלה., מקווה שתוכל לעזור לי . אני עצבנית נורא בכל פגישה (בערך, תלוי במה שנאמר שם או מה שנחשף). אני נורא מתעצבנת ואני לא מצליחה להסביר למטפלת את זה, אבל ברגע שאני נחשפת או שהיא לוחצת יותר מדי או שאני לא מרוצה ממה שהיא אומרת, אני מנסה להחביא את העצבנות שלי ולא להראות לה, אז אני בורחת לי (אפילו לפעמים בתחילת הפגישה), או שאני שותקת, או שאני לא יודעת מה. אני יודעת שזה לא נכון, ואם אני החלטתי להגיע לטיפול אני צריכה לעבוד על זה אבל אני לא מצליחה, והסברתי למטפלת את זה אבל זה כל הזמן חוזר. אז שאלתי היא, איפה הבעיה, אצלי (שאני מפחדת מעצמי, ממה שאני חושפת, מהחשיפה בפני אשה זרה) או אצלה (אולי בדרך שהיא מנהלת את העניינים, איך שהיא מעבירה את הפגישה, בלחץ שהיא מפעילה, במה שהיא אומרת?) בבקשה עזור לי להבין מה קורה שם? ואל תגיד לי בבשקה להדפיס את ההודעה ולהראות לה למטפלת שלי, כי אני לא אעשה דבר כזה!!!!!

שלום כרמית, אינני מכיר לא אותך, לא את המטפלת שלך ולא את דפוס הקשר שנרקם ביניכן. טיפול הוא לא דבר קל וחשיפה דורשת בניית קשר של אמון באופן הדרגתי. לפעמים יש כימייה ולפעמים לא. באופן תיאורטי, אם התגובה שלך הייתה חוזרת מול מספר מטפלים, היה ניתן לומר בוודאות שהבעיה היא "רק" שלך. מה שכן עולה על דעתי הוא שההתנגדות שלך להמלצתי הצפויה להדפיס את הפנייה ולהראותה למטפלת מבטאת את ההתנגדות שלך לטיפול בכלל, ואולי יש לך צורך מוגזם בשליטה באופן כללי. במילים אחרות, ייתכן ולא היית יכולה "להתמסר" לאף טיפול וקיימת, כמובן, גם האפשרות שמטפל אחר יתאים לך יותר ויידע ללכת בקצב שלך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

אז אתה אולי צודק בחלק של ההתנגדות שלי לטיפול, למרות שאני מתמידה ללכת. אני 6 חודשים בטיפול, פעם ראשונה בטיפול, עדיין נורא קשה לי שם בחדר. נכון שאני פניתי לשם בכוחות עצמי ומתןך צורך להשתנות...אבל הקטע של החשיפה ושל החיטוט בעבר, עושה לי רע נורא, במיוחד שאני אישה סגורה נורא ולא אוהבת לשתף אחרים ברגשות שלי. אז מה דעתך לתת לזה עוד סיכוי, ולעבוד על העצבנות שלי, או לנסות מטפל אחר, ללכת להתייעץ לגבי הטיפול עצמו (ואם כן, האם לשתף את המטפלת שאני עושה דבר כזה) . אני לא מצליחה להחליט? אודה לך מאוד אם תעזור לי