לא ענית לי על השאלה

שלום לך , אני לא זאת שזקוקה לטיפול כרגע אני מתחזקת את עצמי ורואה את הדברים הלא טובים ואני מבינה שהקשר הלא בריא וההרגל לחיות ביחד עשה לנו לא טוב ואני בהחלט מסוגלת לחיות בלעדיו והכי קל זה לעזוב ,לשכור דירה ולעזוב אותו כי אז יהיה לי שקט , אני חזקה ומסוגלת לעזוב את הבית אני פשוט מתחשבת בו וכואב לי עליו אני חוששת ממה יעשה אם אעזוב ,כי אין לי משפחה אחרת כאמור ,ללכת לטיפול מניחה שכל אחד צריך בחייו בשלב זה או אחר אבל אצלי זה יכול לחכות ,שאלתי הייתה באם אני לא בוחרת באשפוז כפוי , האם כשאבחר לעזוב יש מצב שהוא יתאושש ??האם יש מצב שהוא לא יפרש זאת כנטישה ?ואולי כשאין את מי להאשים בסביבה אולי אז יפסיק לרחם על עצמו ??

שלום hadar, לפי תיאורייך, קיים ביניכם הסדר סימביוטי. במילים אחרות, הקשר ביניכם עונה על צרכים לא בריאים של שניכם. ככל שאחיך חלש יותר, את מרגישה חזקה יותר, או במילים אחרות, את שואבת באופן בלתי מודע ולכאורה בלית ברירה, כוחות ממצבו הנפשי המעורער. צר לי שלא נתתי לך את התשובה שהיית, אולי, רוצה לקבל והיא שאני אקח אחריות על המצב ואתנבא מה יקרה אם וכאשר תעזבי את אחיך לבד בדירה. אינני מכיר אותו ואת מצבו מספיק טוב כדי לספק לך תחזית כזו. מה שאני כן רואה לאורך החודשים הרבים שבהם את פונה לפורום בדיוק עם אותה בעיה הוא קשר מאוד לא בריא שמזיק לשניכם ומאחר שאת זו שפונה, לא נותר לי אלא להמליץ על טיפול לחוליה שלכאורה היא יותר חזקה בקשר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com