מטפלת-חברה

ד"ר רובינשטיין שלום, לאחר 4 שנות טיפול אצל פסיכותרפיסטית אני מרגישה לגביה כמו חברה יקרה .אמרתי לה זאת בעבר והדגשתי בפניה שאני יודעת שהקשר בינינו לעולם לא יחצה את גבולות הטיפול וברור לי שלעולם לא נשב בבית קפה ונדבר אבל היא יקרה לליבי מאוד ואני חשה שגם ההיפך הוא הנכון אם כי מעולם לא העזתי לשאול אותה זאת.כל הזמן אני עוצרת בעדי לשאול לשלומה ולחדור למעטה הפרטיות שלה. האם עליי ,אם זה בכלל אפשרי ,לחדול ממחשבות אלה ?.אני גם לא רואה את עצמי נפרדת ממנה ומהטיפול רק בכדי להמשיך ולפגוש אותה מידי שבוע. אני מרגישה ,מה שכמובן אינו מדעי ולא עולה בדעתי לשאול אותה על כך,שגם היא לא הייתה רוצה שהקשר בינינו הסתיים. האם פיתחתי פנטזיות חסרות שחר ונכנסתי לתחום חזק מידי? תודה מראש על תשובתך הכנה.

שלום יעל, הרגשותייך טבעיות, נורמאליות ושכיחות מאוד ביחסים בין מטפל ומטופל והן רק מצביעות על כך שאת אדם ש(א) מסוגל להרגיש ואינו מדחיק רגשות ו-(ב) מסוגל לפתח קשר (לא רק עם המטפלת, אלא כנראה גם עם אנשים אחרים ואולי גם עם בני זוג). את בפירוש לא צריכה לחדול מהרגשות ומהמחשבות הללו, אך הם בהחלט ראויים לדיבור ולעיבוד במסגרת הטיפול, כפי שאני מבין שאת עושה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com